יהודה דרעי: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (תמים של הרבי העביר את הדף יהודה דרעי לשם משתמש:תמים של הרבי/יהודה דרעי בלי להשאיר הפניה: עדיין לא מוכן) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה רפאל{{בשנת תשפ"ד, הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה}} דרעי''' (יליד [[תשי"ח]]) הוא רבה הראשי של [[באר שבע]]. מכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | הרב '''יהודה רפאל{{הערה|בשנת תשפ"ד, הוסיפו לו את השם רפאל מכיוון שחלה}} דרעי''' (יליד [[תשי"ח]]) הוא רבה הראשי של [[באר שבע]]. מכהן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים. | נולד בעיר מקנס שב[[מרוקו]], לאליהו ואסתר{{הערה|לבית אזוגי.}}. אחיו הוא חבר הכנסת [[אריה דרעי]]. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים. | ||
גרסה מ־11:29, 1 ביולי 2024
הרב יהודה רפאל[1] דרעי (יליד תשי"ח) הוא רבה הראשי של באר שבע. מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חיים
נולד בעיר מקנס שבמרוקו, לאליהו ואסתר[2]. אחיו הוא חבר הכנסת אריה דרעי. הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. אביו היה בעל עסק חייטות מצליח, ומשפחתו ניהלה אורח חיים מסורתי ולא נחשבה דתית. בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר אוצר התורה ששילב לימודים כלליים עם לימודים יהודיים. ב-1968, בגיל 10, עלתה משפחתו לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.
נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל"מתיבתא" חרדית בחדרה שכללה פנימייה.
לאחר כשלש שנים, בשנת תשל"ג, נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף בירושלים. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית.
תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים, שם גם עמד בראשות כולל אברכים קול יהודה שהקים בעזרת אחיו. בשנת 1997 התמנה לרב העיר באר שבע ומתוקף כך כחבר מועצת הרבנות הראשית. משמש כיו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.
בשנת תשס"ה התמודד לתפקיד הרב הראשי של תל אביב-יפו מול הרב ישראל מאיר לאו אולם הפסיד לאחרון.
בתש"ע, נאבק[דרושה הבהרה] נגד הנהגת בבאר שבע[דרוש מקור], אך האירוע התקיים ובמימון העירייה. לאחר זמן, נדחתה תביעה שהוגשה נגדו על ידי עמותת "נחלים בנגב" של היהודים המשיחיים בעקבות נזקים שלטענתם נגרמו להם בהפגנה שארגן נגדם. התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט.
בשנת תשע"ד, הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים אך פרש לפני ההצבעה. בניו נשואים לבנות של הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף וח"כ אריאל אטיאס.
קשריו עם חב"ד
ספריו
- אמרי יהודה - ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש"ס ובמדרשי חז"ל (2 חלקים).
- אמרי יהודה - הגדה של פסח.
- אמרי יהודה - הנישואין בהלכה ובאגדה.
- אבני עזר - על שולחן ערוך (2 חלקים).
- שו"ת משנת עזר - על שולחן ערוך.
- חגים וזמנים - ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).
- וזאת ליהודה - אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.
- נתיבי הוראה - הלכות איסור והיתר.
