שמעון ביטון: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:רבני ערים חב"דיים שימוש בCat-a-lot) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב שמעון למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים צפת]] בראשותו של הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ולאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קרית גת]]. | הרב שמעון למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים צפת]] בראשותו של הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ולאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קרית גת]]. | ||
[[קובץ:הרב ביטון לצד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ביטון לצד הרבי]] | |||
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]]. | ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]]. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר. | לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24 | *'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24 | ||
גרסה מ־14:17, 18 באפריל 2024
הרב שמעון מאיר ביטון (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר לוד.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, בקרית שמואל, למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובצעירותו למד בבית הספר "אהרון הראה" של הציונות הדתית.
הרב שמעון למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים צפת בראשותו של הרב יצחק אייזיק לנדא, ולאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה בתומכי תמימים קרית גת.
בחודש אלול תשמ"ט, זכה לראשונה להגיע אל הרבי. בשנת תשנ"ד למד ב'קבוצה', ב-770.
בשנת תשנ"ה נשא את רעייתו לבית משפחת קריספין (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר בלוד והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות הרבי.
עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.
בין השנים תשנ"ט לתשס"ה שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות אור יהודה.
בשנים תשס"ה – תש"ע שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי"ת רמלה לוד.
משנת תש"ע שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת תשע"ז הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".
לאחר שבשנת תשע"ה נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר[1]. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, בד' בשבט תשפ"א, נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי[2]. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.
לקריאה נוספת
- השליח שהפך לרב העיר, שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24
- המאיר לארץ, גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ"א
קישורים חיצוניים
- מנחם ברונפמן, אור חדש בלוד, שבועון כפר חב"ד, מס' 1893.
- בטקס מצומצם: הרב ביטון הוכתר כרבה הראשי של העיר לוד
- דיווח באתר חב"ד אינפו
