בית הכנסת בלשייא ברונייא מוסקבה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שם בית הכנסת על שם הרחוב בו הוא שוכן. שמו הרשמי הישן: בית הכנסת פוליאקוב (ברוסית: Московская Синагога на Большой Бронной улице, תרגום: בית הכנסת המוסקבאי ברחוב בולשייא ברונייא). | שם בית הכנסת על שם הרחוב בו הוא שוכן. שמו הרשמי הישן: בית הכנסת פוליאקוב (ברוסית: Московская Синагога на Большой Бронной улице, תרגום: בית הכנסת המוסקבאי ברחוב בולשייא ברונייא). | ||
בשנות הסמ"ך חודש המבנה ונבנתה סביבו מעטפת שימור מבנים וכיום שוכן בו מרכז קהילתי גדול ליהודי האזור, והוא כולל בית כנסת, מקווה, מסעדות כשרות (אחת חלבית ואחת בשרית), מוזיאון ומשרדים, עם מספר מבנים נספחים ובהם אולמות, ישיבה וסמינריונים. | בשנות הסמ"ך חודש המבנה ונבנתה סביבו מעטפת שימור מבנים וכיום שוכן בו מרכז קהילתי גדול ליהודי האזור, והוא כולל בית כנסת, מקווה, מסעדות כשרות (אחת חלבית ואחת בשרית), מוזיאון ומשרדים, עם מספר מבנים נספחים ובהם אולמות, מוזיאון יהודי, ישיבה וסמינריונים. | ||
בית הכנסת נמצא בחזקת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית, נשיא ורב המרכז הוא הרב [[יצחק קוגן]] (מוכר כ"הצדיק מלנינגרד"). | בית הכנסת נמצא בחזקת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית, נשיא ורב המרכז הוא הרב [[יצחק קוגן]] (מוכר כ"הצדיק מלנינגרד"). | ||
גרסה מ־21:26, 15 באפריל 2024
המרכז היהודי-קהילתי במרכז העיר מוסקבה, בבית הכנסת בלשייא ברונייא הוא מבנה של בית כנסת עתיק במחוז האדמיניסטרטיבי המרכזי במוסקבה בירת רוסיה.
שם בית הכנסת על שם הרחוב בו הוא שוכן. שמו הרשמי הישן: בית הכנסת פוליאקוב (ברוסית: Московская Синагога на Большой Бронной улице, תרגום: בית הכנסת המוסקבאי ברחוב בולשייא ברונייא).
בשנות הסמ"ך חודש המבנה ונבנתה סביבו מעטפת שימור מבנים וכיום שוכן בו מרכז קהילתי גדול ליהודי האזור, והוא כולל בית כנסת, מקווה, מסעדות כשרות (אחת חלבית ואחת בשרית), מוזיאון ומשרדים, עם מספר מבנים נספחים ובהם אולמות, מוזיאון יהודי, ישיבה וסמינריונים.
בית הכנסת נמצא בחזקת אגודת חסידי חב"ד העולמית, נשיא ורב המרכז הוא הרב יצחק קוגן (מוכר כ"הצדיק מלנינגרד").
היסטוריית בית הכנסת
בית הכנסת נבנה ע"י משפחת פוליאקוב, ונפתח בשנת תרל"ב.
מעבר תת קרקעי
ליד ארון הקודש מתחת לשטיח, נמצא פתח של מנהרה סודית ואליה היו נמלטים המתפללים במקרה של פוגורומים וכיו"ב. למעשה, המנהרה לא הייתה פעילה כלל, והיא קיימת עד היום, אך פתח היציאה מצידה השני של המנהרה נחסם[1].
סגירת בית הכנסת
אחרי המהפכה הקומוניסטית נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ובשנת תרצ"ז נרצחו הרב והחזן ונסגר בית הכנסת לחלוטין.
רב בית הכנסת הי' הרב שמריהו יהודה לייב מדליה, שנרצח על ידי השלטון הקומנסטי, כמו כן רצחו את ראש הקהילה וחזן בית הכנסת ר' חיים רוטנברג.
שנתיים לאחר מכן הועבר הבניין את הצרכים של מועצת האיגודים המקצועיים, ולאחר מכן את הבית של ביצועים חובבים אמנותיים.
שלטונות ברית המועצות החליטו לבנות מחדש את המבנה באופן שלא דומה יותר להופעתו, כי בעבר היה בית תפילה.
גאולת בית הכנסת
בתשנ"א הציע הרבי לגאול את הבית כנסת ולהחזירו לידיים יהודיות. בזכות קבוצת חסידים בראשותו של יצחק קוגן הוחזר הבניין הזה לקהילה היהודית.
בתשס"א שופץ המבנה באופן משמעותי, ונוספו לו שישה קומות חדשות.
בבית הכנסת פועלת ישיבה ומכון הסמכה לרבנות "מכון ר"ן" בראשות הרב שגב פרידמן.
פיגועים בבית כנסת
בית הכנסת ניפגע מספר פעמיים באירועים אנטשמיים פיגועים והשלכות בקבוקי תבערה, והוגברה בו האבטחה.
בתשנ"ג הושלח בקבוק תבערה למשרד רב בית הכנסת, שגרם לנזק גדול.
בתשנ"ט נמצא במבנה חומר נפץ במשקל חצי ק"ג, לא היו נפגעים.
בתשס"ו דקר מחבל נאו-נאצי 8 אנשים, בהם רב הקהילה הרב קוגן. לאחר האירוע התקיימה סעודת הודיה על שלא נגדעו חיי אדם והרב קוגן קיבל אות הוקרה מראש העיר. על המחבל נגזרו 16 שנות מאסר.
אירועים מיוחדים
מדי שנה מתקיים במקום טקס גדול כחלק ממצעדי יום הניצחון במוסקבה.
בבנין בית הכנסת קיימת מסעדה כשרה למהדרין, בשם "ירושלים".
הערות שוליים
- ↑ ע"י הבנק שחולק את המנהרה עם בית הכנסת