מרדכי זוין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
===תיאור הלויה=== | ===תיאור הלויה=== | ||
[[קובץ:אהל זוין בשיקוג.jpg|ממוזער|האוהל על קברו של הרב זוין.]] | |||
[[קובץ:63557125 129384942278.jpg|ממוזער|האוהל על קברו של הרב זוין.]] | |||
הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד. | הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד. | ||
באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי כלי רכב פרטיים. | באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי כלי רכב פרטיים. | ||
גרסה אחרונה מ־02:27, 21 במרץ 2024
הרב מרדכי זוין[1] (ת"ר? - י"ד מנחם אב תרפ"ג) היה רב בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו במשך למעלה מעשרים שנה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לערך בשנת ת"ר, לאביו הרב יצחק זוין.
בזמן[2] נשיאות הרבי הרש"ב נסע לארצות הברית, שאמר עליו: "ער אגלאטער חסידשער איד מיט א אמוליקין הרגש צוא חסידות און גאר גלאט".
בתרפ"ב יסד יחד עם הרב משה ישראל שפירא ישיבה ל 300 תלמידים בשיקגו, והרבי הקודם המריץ אותם שיהישבה תלך בדרכי תומכי תמימים ליובאוויטש. אך זמן קצר אחר יסוד הישיבה נפטר.
כמו כן יסד בית ספר ל 250 נערות[3].
בספר תולדות חב"ד בארצות הברית, כותב אודותיו הרב שלום דובער לוין[4]: בספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצאים מאתו שני מכתבים בקשר על סידור גט בשנת תרע"ט ובכותרת נייר המכתבים "הרב ר' מרדכי זעווין רב לעדת אנשי ליבואויטש שיקאגא, איילל".
הרבי הריי"צ כותב אגרת תנחומין אחר פטירתו[5]: "בשבוע העברה הגעני מכתב מא' מידידנו מניו יורק ר' דוד שי' שפרין, ובהמשך מכתבו מזכיר מפטירת הרבי ר"מ ז"ל הנ"ל זעווין, ועשה עלי רושם גדול, אשר בד"ב הזקנים זקני ת"ח, אשר בעניהם ראו ובאזניהם שמעו תורת רבותנו הק' מתמטעים ובפרט במדינה ההיא אשר הצעירים יחיו לא ראו ח"ו אור מימיהם וכמעט שאינם יודעים מה זה חסידות וכו' ועבודה שבלב, והשי"ת היא יגדור פרצות עמנו ויובלע המות, כו', ובאתי לידידי אנ"ש שי' במכ' תנחומים ובהתעוררות ליקח ממלא מקומות הראוי לזה, ובאשר אין לי אדרעס אחר הנני שוחל המכתב הנ"ל ע"ש ר' משה ישראל שי' שפריא הנ"ל ובטח ימסור זאת לבית הכנסת אשר עליהם שייך זה, והשי"ת ירחם ויאיר אור התורה והעבוד, ועניהו תחזנה בטוב ישראל והרמת קרן התור' ברו"ג"
תיאור הלויה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב זוין נפטר י"ד מנחם אב, תרפ"ג, על קברו הוקם אוהל מיוחד.
באותה תקופה חל איסור על נהגי לוויות לעבוד ביום ראשון, דבר שהרב זוין נלחם עליו בחייו, כי זה הביא שיהודי שנפטר ביום ששי יקבר רק ביום שני, לרגל פטירת הרב זוין הומצא היתר מיוחד לערוך לויה על ידי כלי רכב פרטיים.
בעיתון שיקגו דיילי טריביון[6], מתוארת לוויתו: למעלה מ-10,000 איש השתתפו אתמול בטקס האשכבה של הרב מרדכי זווין, במשך עשרים שנה רב בית הכנסת אנשה ליבוביץ, רחוב 15 ושדרת פארק קליפטון.
את הלוי'ה ניהל הרב קזרנובסקי, גם הוא מבית הכנסת אנשי ליובוויטש. התחילו את הלויה בבית הכנסת של הרב זוין, ואח"כ בבית הכנסת קהלת יעקב, בשדרות דאגלס וברחוב המלין, השלישי בבית הכנסת אנשי מאירוב, ברחוב 13 ושדרות העצמאות.
גופתו של הרב זווין הובלה על כתפיהם של בני הקהילות השונות מביתו לכמה בתי הכנסת, ובסופו של דבר הוכנסה נקברה בבית העלמין בוואלדהיים.
לא היו כרכרות בלויה מחמת תקנון שבלויות ביום ראשון לא ישתמשו בכרכות, ומסע הלויה היה ברכבי חברי הקהילה.
לאחר פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו[7] השתדל הרבי הריי"צ שאחד מחסידי ליובאוויטש יקבל את מקום רבנותו. הרב שמואל לוויטין או הרב אברהם אליהו פלוטקין.
לבסוף נתמנה אחריו הרב שמואל אליהו עלקין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו: אינא ל.
- בנו מנחם מענדל (מוריס) סעוין. סוחר יין, מעסקני אנ"ש[8].
- בנו לואיס (רעייתו אסתר)[9].
- בתו, פרידה גיטל זיף
הערות שוליים
- ↑ נכתב גם סוין, סבין.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרת קכח
- ↑ The 150-Year-Old Chicago Synagogue the Rebbe Didn't Let Die
- ↑ התאריך שכותב הרב לוין הוא טעות, והנכון כמו שמצוין על המצבה וכאן בפנים הערך
- ↑ אגרת קודש מהוריי"צ חלק א' אגרת קלו
- ↑ 30 ביולי 1923
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' אגרות רנד, רסא
- ↑ ראה אודתיו בכתבי הר"י פייגין סימן סא. סימן קנז סעיף ג.
- ↑ בנם ישראל סבין (שרול), נולד ב-1 באוקטובר 1921. נהרג בתאונת דרכים באחת ממשימות הנהיגה במהלך מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1948. זכרו מונצח בפינת הזיכרון שבקיבוץ מעיין ברוך, יחד עם חללי מלחמת העצמאות.