יונתן שטייף – הבדלי גרסאות
מ קודש לנשיא הדור העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור/יונתן שטייף לשם יונתן שטייף בלי להשאיר הפניה: שלד תולדותיו מויקיפדי' |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תרל"ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. בשנת [[תרס"ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ"ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר. | נולד בשנת [[תרל"ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. בשנת [[תרס"ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ"ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר. | ||
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד | בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד. | ||
חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, [[חומש]] "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על [[י"ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה. | חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, [[חומש]] "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על [[י"ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו. | לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו. | ||
==על ספר התניא== | ==על ספר התניא== | ||
לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}: | לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}: | ||