חתימה
חתימה היא צורת סימון שבעזרתה מסמן אדם מסמך או יצירה שכתב, יצר או אישר. החתימה משמשת אחרים כדי לאשר את מידת האותנטיות של הפעולה. חתימה היא כלל חשוב בהלכה ובתורה ובלעדה שטר ותנאים לא יכולים להתקיים. החתימה היא גם כינוי לסיום הברכה (עם שם ה' המפורש).
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כתובה |
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.
הכתובה חייבת להיות חתומה על ידי שני עדים, ובלי חתימתם הכתובה פסולה.
שנים שלוו בשטר אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שנים שלוו בשותפות |
שנים שלוו בשותפות היא פסק הלכה הדן בנוגע שני שותפים שלוו בשותפות, או אפילו שני זרים שלוו בשותפות בשטר אחד, שהחתימה המשותפת על שטר מחייבת את שניהם. דין זה נידון בארוכה בשו"ת צמח צדק.
דיני חתימה בגט[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנה האם צריך שהעדים יחתמו בגוף השטר והגט או שצריך שיראו את מסירת השטר לצד השני,[1] , שלדעת ר"א "אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים, שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם". בגמרא שם נפסק כר"א, ונחלקו האמוראים אם הלכה כמותו רק בגיטין או גם בשטרות, ובעקבות כך נחלקו גם הראשונים כיצד לפסוק.
מכירת חמץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מכירת חמץ |
מכירת חמץ היא מנהג הלכתי, שמטרתו מניעת איסור חמץ בפסח.
יהודי שיש ברשותו חמץ, חייב לבער אותו לפני פסח, ואסור שישאר אפילו מעט ממנו ברשותו. מכירתו לגוי יכולה לפתור את הבעיה, שהרי בכך החמץ אינו עוד ברשותו של היהודי, ועל הגוי לא חל איסור זה.
המכירת חמץ צריכה להתבצע על ידי חתימה על שטר.
האדמו"ר הזקן, בעל התניא, חידש שבכל מכירה חייב להיות יהודי נוסף, 'ערב קבלן', המקבל עליו אחריות שהגוי ישלם את כל שוויו של החמץ. זאת, לפי שיש ראשונים הסוברים, שאם המוכר אין לו כסף, לא תועיל המכירה כששילם הגוי הקונה רק מקדמה והיתרה נשארת עליו כחוב. ורבים מכל תפוצות ישראל נהגו כדבריו.
איחולי "כתיבה וחתימה טובה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – איחולי "כתיבה וחתימה טובה" |
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד[2].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שטר.