יונתן שטייף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''יונתן שטייף''' (תרל"ז, 1877 - ט' באלול תשי"ח, 1958) היה דיין בבוד...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[תרל"ז]], [[1877]] - [[ט' באלול]] [[תשי"ח]], [[1958]]) היה [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[בודפשט]] ומגדולי ה[[פוסק]]ים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].
[[קובץ:שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[חתימה|חתימת]] הרב יונתן שטייף]]
 
ה[[רב]] '''יונתן שטייף''' ([[תרל"ז]], - [[ט' באלול]] [[תשי"ח]]) היה [[דיין]] בבודפשט שב[[הונגריה]] וה[[פוסק]]ים הבולטים ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]].


==תולדותיו==
==תולדותיו==
נולד בשנת תרל"ז לצבי (תלמיד ה[[כתב סופר]]) בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום ב[[סלובקיה]]). למד ב[[ישיבת פרשבורג]] אצל הרב [[שמחה בונים סופר|שמחה בונם סופר]], בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. שמע שיעורים גם מראב"ד העיר שכיהן בתפקיד בישיבה, הרב [[דוד ניימן-לאקנבך]], והיה ל[[רב מובהק|תלמידו המובהק]]. נישא לבלומא בת ר' מיכאל פישל מפאקש. להם נולדו בן בשם צבי יהודא, ובת בשם אסתר שולמית. בשנת תרס"ז התמנה ל[[דרשן|מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ובשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין ב[[אונגוואר]]. בשנת 1923 היה מהחותמים נגד [[אגודת ישראל]]{{הערה|{{המזרחי||"צדיקים" מדיינים אלו עם אלו...|19231115|6}}}}. בשנת תרפ"ב הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר ל[[בודפשט]] שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב [[אפרים פישל זוסמן סופר]] (חתנו של רבי [[קופל רייך]]).
נולד בשנת [[תרל"ז]] לצבי בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. בשנת [[תרס"ז]] התמנה ל[[מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת [[תרפ"ב]] הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת [[תרפ"ג]] עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.


בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מ[[ברגן-בלזן]] באוגוסט [[1944]] ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. התיישב בהתחלה בישיבת נייטרא (של הרב [[מיכאל דב בר ויסמנדל]]) שם כיהן כ[[ר"מ]], ולאחר מכן עבר ל[[וויליאמסבורג (שכונה)|וויליאמסבורג]] שם נבחר (בהצבעת המתפללים) לכהן ברבנות [[קהילת וויען|קהילת עדת יראים-וינה]]. היה סגן נשיא ארגון [[התאחדות הרבנים]].
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ניצל באמצעות [[רכבת קסטנר]] והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. בתחילה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[וויליאמסבורג]], שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - [[וינה]] (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] היה בידידות אמיצה, והרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "[[גדול הדור]]".


חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, חומש "לימודי ה'",{{הבהרה|זה פירוש על התורה?}} "מצוות השם" על [[שלושה עשר העיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]]. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. הרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "[[גדול הדור]]".
חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, [[חומש]] "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות [[פרשת בראשית|בראשית]] ו[[פרשת נח|נח]] בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; ו[[מראי מקומות|ציונים]] למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על [[י"ג עיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]] - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי ה[[תורה]], והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.


הרב יונתן שטייף נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי"ח]] ([[1958]]). בהלווייתו בניו יורק השתתפו אלפים.<ref>{{שערים||הגאון ר' יונתן שטייף ז"ל|19580828|8}}</ref>
הרב יונתן שטייף נפטר ביום [[ט' באלול]] [[תשי"ח]].


לזכרו נוסד [[מכון זכרון אהרן]] בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.
לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.
==על ספר התניא==
לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד [[תניא]] והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר [[קבלה]] שאינו מתאים ל[[ילד]]ים, השיב{{הערה|ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר [[התניא נחלת העם]]{{מקור|איזה עמוד?}}.}}:
{{ציטוט|תוכן=מיין יונגעלע, תניא איז נישט [=איננו] קבלה. תניא איז [=הוא] אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען [=מחוייב כל אחד ללמוד]; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז [=גם בגיל קטן, לא משנה]. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...}}
==עם [[רבותינו נשיאינו]]==
[[קובץ:ספרי שטייף.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חתימה|חתימת]] הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש]]
בשנת [[תרצ"ו]] שלח ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] את ספר החומש "לימודי השם". במענה לכך כתב לו הרבי{{הערה|[[א' אייר]] [[תרצ"ו]]. נדפס ב[[תשורה]] [http://teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Marinovsky%20-%20Kislev%206%2C%205779.pdf וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע"ט] עמוד 22.}}:


==קישורים חיצוניים==
{{ציטוט|תוכן=כבוד הרההנכבד כו' מוה"ר יונתן שי' שטייף.
* {{היברובוקס||דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה|21040|בודפשט תרצ}}
* {{היברובוקס||חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א'|40916|ניו יורק תשי"ט}}
* {{היברובוקס||מצוות השם חלק א'|39014|פיוטרקוב 1931}}
* {{היברובוקס||מצוות השם חלק ב'|39015|פיוטרקוב 1931}}
* [https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 אגרת מבוארת]
*[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296501705171|יונתן שטייף (1877-1958)}}


{{הערות שוליים}}
שלום וברכה.
==תולדות חיים==
בצעירותו למד ב"ישיבה הרמה" שבפרשבורג אצל הגאון רבי שמחה בונים סופר, בעל ה"שבט סופר", נכדו של ה"חת"ם סופר" זכר צדיקים לברכה.
לאחר נישואיו בשנת תרע"ב התמנה לדיין בעיר אונגוואַר שבהונגריה, בה שימש כדיין במשך 11 שנים. לאחר מכן עבר לבודפשט הבירה בה כיהן בדיינות. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה, אף בתחומים שאינם לחם חוקם של תלמידי חכמים מובהקים. בעת מלחמת העולם השניה ניצל ממקום הסכנה והיגר לארצות הברית, שם הרביץ תורה בישיבת נייטרא. בשנת תש"ט, נבחר לכהן כרב קהילת 'עדת יראים' יוצאי וינה, במשרה זו שימש עד יום פטירתו בשנת תשח"י.


לפני 66 שנים, בחודש חשוון של שנת תש"י, שלח הרב שטייף אל הרבי שניים מספריו, כנראה במסגרת 'חילופי ספרים', כפי שהיה נהוג באותה תקופה בקהשהרבי עמד בראשה. במסגרת זו, מחברי ספרים ומו"לים, היו שולחים את ספריהם, ובתמורה מקבלים ספרים בהוצאת קה"ת.
בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי"ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השימשאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות.
ידידו הדו"ש ומברכו בגו"ר


הספרים שנשלחו אל הרבי, היו שני כרכים של חומש עם פירוש בשם 'לימודי השם' אותו חיבר הרב שטייף עוד בשבתו בהונגריה, שם גם נדפסו הספרים בשנת תרפ"ז.
יוסף יצחק}}


מבנה הספר כשלעצמו מרתק, כמו גם צורת העריכה והעימוד. הספר כולל חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים המוכרים. כשעל כל זה חיבר הרב שטייף שלושה חיבורים שונים המעטרים את החומש.
בתחילת שנת [[תש"י]] שלח אל [[הרבי]] את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת [[קה"ת]] כפי שנהג [[הרבי]] שעמד בראש הוצאת הספרים,  והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר ב[[בריאת העולם]] הראשונית ובריאת החומר ההיולי וה[[זמן]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' [https://chabadlibrary.org/books/1200770001 איגרת תקמא].}}. על עותקי הספרים שב[[ספריית הרבי]] [[חתימה|חתם]] הרבי את שמו הקדוש: {{ציטוטון|משנ}}{{הערה|[[צדי"ק למלך]] חלק ה' עמוד 124.}}. בתגובה כתב אל הרבי: {{ציטוטון|תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן}}. לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין [[תרי"ג מצוות]], השאלה האם [[בני נח]] הצטוו על ה[[שיתוף]], ועוד.


הראשון שבהם הוא פירוש על 'המסורה', המוכרת בשמה המלא 'המסורה גדולה ומסורה קטנה', שנדפסה לראשונה עם ה"מקראות גדולות" בונציה בשנים ה'רפ"ה-רפ"ו. 'מסורה' זו מרכזת את כל הוראות הקרי והכתיב, כתיב מלא וכתיב חסר, דרכי הקריאה וההגייה, הטיפוגרפיה של התנ"ך; כגון אותיות גדולות וקטנות, פרשיות פתוחות וסתומות, אותיות מנוקדות בראשן, אותיות הפוכות ועוד.
בעניין [[עירוב]] ב[[מחנה קיץ]] ב[[ארגנטינה]] הפנה אליו הרבי את הרב [[דובער בוימגרטן]]: {{ציטוטון|בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] - [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] עמוד 58.}}


עד להדפסת המקראות גדולות, המסורה עברה בעל פה ונכתבה על גבי הספרים שהועתקו בכתב יד בכל דור, המחבר של 'המסורה' האמורה, ליקט מכל כתבי היד שהיו מצויים בזמנו, וריכז את כל ההוראות לכדי ספר אחד אחיד. מאז נדפסה 'מסורה' זו במקראות גדולות ובחומשים רבים נוספים.
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/21040 דרוש וחידוש, פתיחה להלכות נדה]''', [[תרצ"ג]] באתר [[היברובוקס]]
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/40916 חדשים גם ישנים, מסכת ברכות חלק א']''', [[תשי"ט]] באתר [[היברובוקס]]
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/39014 מצוות השם חלק א']''', באתר [[היברובוקס]]
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/39015 מצוות השם חלק ב']''', באתר [[היברובוקס]]
*הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=97920 אגרת הרבי אליו מבוארת]''' {{PDF}}
*[https://col.org.il/news/94866 תגליות באגרות-קודש: כש'ידו הגדולה' של הרבי מבקרת ספרים] {{COL}}


על 'מסורה' זו, כתב הרב שטייף חיבור העוסק באיסוף ופירוש פרטי המסורה.


פירוש נוסף בספר זה נקרא בשם "ספר לימודי השם". פירוש זה כולל את הלימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד. המחבר מתבסס על פשט המקראות, מדרשים, תלמוד בבלי וירושלמי, ומוסיף חידושים וביאורים בבירור ההלכה והאגדה.
{{הערות שוליים}}
 
כדי לסבר את האוזן על 'גודלו' של החיבור תרתי משמע, נאמר רק שכרך א' שהוא בן 250 עמודים, נסוב על פרק א של פרשת בראשית, ושלושת הפסוקים הראשונים מפרק ב בלבד! ואילו כרך ב' ממשיך מהנקודה בה הסתיים כרך א', ומסיים בסיומה של פרשת נח. כרך זה נושא 'רק' 330 עמודים.
 
האותיות הגדולות והקטנות שבתורה
 
הערתו הראשונה של הרבי מתמקדת בנושא לא שגרתי בעליל. בספר התורה אנו מוצאים מידי פעם אותיות גדולות ואותיות קטנות ביחס לאותיות הרגילות.
 
בתחילת ספר דברי הימים (במקראות גדולות האמורות), מודפסת ה'מסורה קטנה', שם מצויה רשימה אלפביתית של האותיות הגדולות שבתורה.
 
המחבר דן בסתירה בין רשימת האותיות שבדברי הימים, לעומת רשימת האותיות שבמסורה שנדפסה בחומש בראשית.
 
ליתר דיוק, המחבר מצטט דיון זה מתוך הספר "מנורת שלמה", אותו כתב רבי אורי שרגא פייביש ב"ר שלמה זלמן ז"ל רבה של דוברובנה, הספר מתואר כ"פירוש חדש על מסורה גדולה ומסורה קטנה, עם מראה מקומות בכל התנ"ך, ותיקון הטעיות מה שלא היו מלפנינו".
 
מסקנתו של ה"מנורת שלמה" היא, שהאותיות הגדולות נמצאות בכל כ"ד הספרים שבתנ"ך, ולא טוב עושים הסופרים שכותבים אותיות גדולות רק בתורה.
 
הרב שטייף טוען בחיבורו, שכנראה לא הייתה בפני בעל ה"מנורת שלמה" כל המסורה המלאה, ולכן הגיע למסקנה לא מדוייקת זו. מסקנתו שלו היא שאין מסקנה, ובמילותיו: הסופרים אין נוהגין בכל האותיות הכתובים כאן לכותבן באות רבתא. וצריך לומר לפי שיש כמה שיטות בזה, כמו שנראה במסורה הנוספת . . ואין הכרעה ברורה בזה עד יבוא מורה צדק ויגלה הנסתרות שבתורה.
 
במכתבו הרבי 'עושה סדר' בחוסר בהירות זה, וטוען שמוכרחים לומר שיש שתי דעות לגבי האותיות הגדולות והקטנות שבתנ"ך. לדעה אחת אותיות אלו נמצאות רק בחמשה חומשי תורה, ואילו לדעה השניה אותיות אלו נמצאות בכל התנ"ך כולו. ולכן אין כאן סתירה מהותית, אלא כאמור 'המסורה' מרכזת את כל ההוראות בנידון זה, ללא פירוט לאיזו שיטה שייכת אות גדולה זו או קטנה.
 
ה'מפץ הגדול' האמיתי
 
נושא נוסף עליו מעיר הרבי, גם הוא אינו שגרתי בעליל; רגעיו הראשונים של יצירת עולמנו הגשמי. נושא זה מעסיק בשנים האחרונות את טובי מדעי תבל, בפרוייקט השאפתני המוכר בשם 'מאיץ החלקיקים הגדול בעולם', פרוייקט שמנסה לשחזר בתנאי מעבדה, את רגעי בריאת העולם ברמת מבנה החומר.
 
המחבר בספרו כותב שכחלק מהאמונה בקב"ה, יש להאמין שהעולם מחודש ואינו קדמון. ומפרט ש'אבני היסוד' של עולם הזה הגשמי, הם שמים וארץ, ה'חומר ההיולי' והזמן, שכולם נבראו בראשית בריאת העולם.
 
הרבי מעיר שמוכרחים לומר שגם הסדר הכרונולוגי של יצירת 'אבני היסוד' הללו, חשוב לא פחות, כשהסדר הוא כך: בראש היצירה ברא הקב"ה את הזמן, לאחר מכן יצר חומר הנקרא בשם 'היולי', ורק לאחר מכן ברא את השמים ואת הארץ.
 
כאן הרבי מפתח דיון בנושא החומר ההיולי, שקיבל את שמו מחכמי יוון, כשמשמעותו חומר פוטנציאלי ממנו ניתן לברוא כל חומר, וליצוק במסגרתו כל דבר גשמי.
 
לדעת הרמב"ן הקב"ה ברא 'חומר היולי' אחד וממנו יצר את השמים וצבאם, וחומר היולי שני ממנו ברא את הארץ וכל אשר עליה. הרבי טוען שעמדה זו צריכה עיון, היות שבכתבי האריז"ל מופיע בפירוש שיש חומר היולי אחד ממנו נבראו כל העולמות. כדי לתרץ את דעת הרמב"ן, הרבי מפנה למחלוקת במדרש רבה, שמקבילה למחלוקת זו. ומכאן הרבי ממשיך לדיון בעצם בריאת הזמן, אימתי נברא ועוד.
 
הוקרה אישית
 
חביבותו הרבה והמיוחדת של הרבי לספרים ידועה ומפורסמת לכל. בפתיחת מכתבו אל המחבר כותב: "לחביבותא דמילתא, הנה תיכף לקבלת הספרים עברתי בין הדפים, ואבוא בזה באיזה הערות, אף שאני אמרתים בחפזי".
 
אך נראה שבמקרה זה, הרבי גילה חביבות יוצאת דופן לספרו של הרב שטייף, עד כדי כך, שחתם בראשי התיבות את שמו על העותק שקיבל מהמחבר, דבר נדיר בין ספריו של הרבי.

גרסה מ־08:10, 3 במרץ 2024

חתימת הרב יונתן שטייף

הרב יונתן שטייף (תרל"ז, - ט' באלול תשי"ח) היה דיין בבודפשט שבהונגריה והפוסקים הבולטים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

תולדותיו

נולד בשנת תרל"ז לצבי בעיר גאיא (Kolta) שבהונגריה (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של החת"ם סופר. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת תרפ"ב הוציא לאור כתב עת תורני בשם החיים. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.

בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות רכבת קסטנר והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת תש"ט עבר לוויליאמסבורג, שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - וינה (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם האדמו"ר מסאטמר היה בידידות אמיצה, והרב משה פיינשטיין העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "גדול הדור".

חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, חומש "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות בראשית ונח בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; וציונים למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על אמונה ושני ספרים על שבע מצוות בני נח - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו שו"ת מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי התורה, והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.

הרב יונתן שטייף נפטר ביום ט' באלול תשי"ח.

לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.

על ספר התניא

לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד תניא והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר קבלה שאינו מתאים לילדים, השיב[1]:

מיין יונגעלע, תניא איז נישט [=איננו] קבלה. תניא איז [=הוא] אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען [=מחוייב כל אחד ללמוד]; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז [=גם בגיל קטן, לא משנה]. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...

עם רבותינו נשיאינו

חתימת הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש

בשנת תרצ"ו שלח לרבי הריי"צ את ספר החומש "לימודי השם". במענה לכך כתב לו הרבי[2]:

כבוד הרה"ג הנכבד כו' מוה"ר יונתן שי' שטייף.

שלום וברכה.

בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי"ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי"ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות. ידידו הדו"ש ומברכו בגו"ר

יוסף יצחק

בתחילת שנת תש"י שלח אל הרבי את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת קה"ת כפי שנהג הרבי שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר בבריאת העולם הראשונית ובריאת החומר ההיולי והזמן[3]. על עותקי הספרים שבספריית הרבי חתם הרבי את שמו הקדוש: "משנ"[4]. בתגובה כתב אל הרבי: "תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן". לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין תרי"ג מצוות, השאלה האם בני נח הצטוו על השיתוף, ועוד.

בעניין עירוב במחנה קיץ בארגנטינה הפנה אליו הרבי את הרב דובער בוימגרטן: "בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו"[5]

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ספר מפיהם ומפי כתבם ניו יורק תשס"ח עמוד קא. הובא בספר התניא נחלת העם[דרוש מקור: איזה עמוד?].
  2. א' אייר תרצ"ו. נדפס בתשורה וילהלם מרינובסקי, ו' כסלו תשע"ט עמוד 22.
  3. אגרות קודש חלק ג' איגרת תקמא.
  4. צדי"ק למלך חלק ה' עמוד 124.
  5. ליקוט מענות קודש - תשי"ב - תשי"ט עמוד 58.