ישיבת הבוכרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה|}}
[[קובץ:אור שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה]]
[[קובץ:אור שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה]]
'''ישיבת הבוכרים''' השוכנת ב[[כפר חב"ד]] הוקמה כמוסד חינוכי לעולי בוכרה וכיום כוללת בתחומה מגוון מוסדות חינוך לכל העדות.
'''ישיבת הבוכרים''' השוכנת ב[[כפר חב"ד]] הוקמה כמוסד חינוכי לעולי בוכרה וכיום כוללת בתחומה מגוון מוסדות חינוך לכל העדות.

גרסה מ־01:19, 13 בפברואר 2024

מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה

ישיבת הבוכרים השוכנת בכפר חב"ד הוקמה כמוסד חינוכי לעולי בוכרה וכיום כוללת בתחומה מגוון מוסדות חינוך לכל העדות.

היסטוריה

ישיבת הבוכרים, הנקראת כיום גם אור שמחה, נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת תשל"ג בכפר חב"ד בהוראת וברכת הרבי[1], ועמדה תחת נשיאות הרבי[2], בעקבות העלייה הגדולה מבוכרה משנת תש"ל ואילך.

הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי בוכרה ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים". אולם במשך השנים קהל היעד שלה הורחב לכל העדות, מהם ילדי שכבות מצוקה (סעד).

ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב ליפא קליין מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' הרשל לרנר, הרב דוד גורביץ ומנהל ישיבת הבוכרים הרב בורק'ה שיף.

בשנת תשמ"ח נוסדה הישיבה גדולה. הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד שחיטה וכתיבת סת"ם לצד הכלה מירבית של התלמידים.

לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד, ביניהם משפחתו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי[3].

כשעלו חיכוכים בין ילדי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ביחידות אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מיש שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר.

בשנת תשמ"ג שינו את שמה של הישיבה לשם ישיבת אור שמחה, הרבי העביר מסר דרך המזכירות: "אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי", הנהלת הישיבה השאירה את השם אור שמחה אך כשם טפל, ושמה העיקרי של הישיבה נותר 'ישיבת הבוכרים', כיום שני השמות נפוצים וספק אם נשיאותו של הרבי נותרה במוסד.

בשנת תשס"ו התמנה הרב זאב אברהם סלווין למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו לשליחות בישיבה, הזוגות מאמצים מספר ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

בשנת תשפ"א עברה למתחם הישיבה ישיבה קטנה תומכי תמימים פתח תקווה בראשות הרב יצחק אקסלרוד כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית ובסגנון שונה מהישיבה גדולה

מייסדי הישיבה

מקים ומייסד הישיבה הוא הרב גרשון דובער שיף, הרב שמחה גורדצקי, המשפיע הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב ליפא קליין, הרב משה ניסילביץ', ועוד.

צוות ישיבה גדולה

רמי"ם:

  • נגלה - הרב פנחס סלפושניק,

הרב יצחק מוזגרלשוילי.

  • סמיכה - הרב אליעזר ברוד.
  • שחיטה - הרב יוסף מירילשוילי.
  • סת״ם - הרב שלמה אלפרוביץ׳.
  • משפיע: הרב טוביה יעקבוביץ.
  • משגיח: הרב מאיר סוויסה.
  • מנהל גשמי: הרב חיים דיין.

קישורים חיצוניים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, עמוד 571
  • ישראל אלפרוביץ, ‏אור ושמחה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2041 עמוד 50 (תשפ"ד)

הערות שוליים

  1. ביחידות למנהל הישיבה הרב גרשון דובער שיף כשבמקביל כותב הרבי לועד כפר חב"ד: "א) כיון שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח ב) שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר ג) נמצא פלוני שרוצה לקחת על עצמו חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות את כל הנ"ל ובהוספה"
  2. כשניסו לשנות את שמה של הישיבה הורה הרבי להשאיר את השם 'ישיבת הבוכרים' ואף התבטא שאם יסירו את השם הוא יסיר את נשיאותו מהישיבה, (את דברי הרבי ראה בעלון הסיפור שלי בקישורים חיצוניים), כיום שמה של הישיבה שונה ושני השמות 'אור שמחה' ו'ישיבת הבוכרים' נפוצים, וספק אם נשיאותו של הרבי נותרה במוסד, למרות זאת הישיבה מציגה את עצמה כישיבה העומדת בנשיאותו של הרבי, הישיבה קטנה תומכי תמימים פתח תקוה שעברה למתחם עומדת בנשיאות הרבי (היא נקראת בשם ישיבת הבוכרים בלבד) ומציגה את עצמה כך, לדוגמה: בשבועון הידיעון גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.
  3. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1881 עמוד 22.