צבי הירש צ'צקס – הבדלי גרסאות

גרסה מ־14:04, 21 בינואר 2024

		ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

ר' צבי הירש צ'צקס (י' תשרי תרצ"ט - י"א שבט תשפ"ד) היה חזן המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי. ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ברוסית^[1], כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי^[2]

נולד בברית המועצות ובשנים מאוחרות יותר הגיע לבית חיינו והתקרב לחסידות חב"ד ולרבי.

תולדות חייו

נולד ביום כיפור תרצ"ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה במסירות נפש על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד של השלטונות הקומוניסטים.

בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר במוסקבה, שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.

באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.

מופת היציאה מרוסיה

קרוב של משפחת צ'צקס מארצות הברית, ביקר אצלם ולבקשתם כאשר שב נכנס ל'יחידות' וסיפר לרבי על הבקשה, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה – כנגד כל הסיכויים – קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.

בקיץ תשל"א, יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה לארץ-הקודש והשתכנה בנחלת הר חב"ד, וכעבור חודשיים – לקראת ראש השנה – נסעו לארצות הברית.

ניגון עך טי זיעמליאק

ערך מורחב – ניגון עך טי זיעמליאק

נהג לשיר בכוס של ברכה אחד מי יודע ברוסית וזכה לעידודים נפלאים מהרבי.

בראש השנה תשל"ב, ראה ר’ צבי-הירש לראשונה את הרבי ואף זכה ליחס מיוחד. באותה הזדמנות, גם החל לראשונה הסדר הקבוע לפיו הוא שר בפני הרבי וכך סיפר על הפעם הראשונה בה שר בפני הרבי: “בשלב מסוים בהתוועדות, הורה הרבי שהבחורים יעברו והרבי יחלק לכל-אחד מהם ‘לחיים’. ‘מה עליי לעשות?’, הרהרתי, ‘לעבור, ולומר ‘לחיים’ לרבי, או שזה לא מיועד אליי?’ “עשר או חמש-עשרה דקות של התלבטות חלפו. קמתי ממקומי, והחלטתי לעמוד בתור, כאשר לכל אורך עמידתי שם עודני בספק האם אני נוהג כשורה. “אני עומד בתור, עודני נתון בלבטיי, ומישהו נותן לי כוסית קטנה. והנה, אני עומד בפני הרבי. הרבי מוזג לכוסי, אומר לי ‘לחיים’, אחד המשמשים דחף אותי, והמשכתי ללכת. אני זוכר שבאותה שעה שקט שרר בהיכל הגדול. ואז, קרא לי הרבי שוב. אני חוזר, ועומד פנים בפנים מול הרבי. הרבי נתן לי עוד קצת ‘לחיים’, ואמר לי ברוסית: “שלא יהיה לך שום ספק”. כמעט והתעלפתי… “ואז –אמר לי הרבי: “כעת תשיר”, וניגנתי את הניגון עך טי זיעמליאק. הניגון לא היה מוכר לרוב החסידים, למעט מספר חסידים זקנים שהגיעו מרוסיה. “הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”^[3].

הרגישות של הרבי

באחד מהפעמים בהם שר במעמד כוס של ברכה, היה ב-770 יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה^[4].

ניגון ישוב חב"ד בירושלים

בשלהי שנת תשמ"ז הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה בירושלים, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה ברית המועצות מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי יהודים שרצו לעלות לארץ הקודש נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה ישוב חב"ד ירושלים', ובין השאר ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי חג השבועות של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.^[5].

לקריאה נוספת

שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83, יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, רגישות הרבי לבת של החזן צבי הירש צ'צקס.
ימים טובים עם הרבי, שבועות, ע' 141

קישורים חיצונים

הערות שוליים

^ ניגון "עך טי זיעמליאק"
^ ראה פסקה צבי הירש צ'צקס#ניגון עך טי זיעמליאק
^ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס, אך ביומנים המופיעים באתר מפתח, אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' בערל זלצמן שר ברוסית. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' משה חיים לוין מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יה ניקוו ועך טי זימלאק
^ הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס . יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83
^ בונה ישוב חב"ד בירושלים, חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"

[1] ניגון "עך טי זיעמליאק"

[2] ראה פסקה צבי הירש צ'צקס#ניגון עך טי זיעמליאק

[3] תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס, אך ביומנים המופיעים באתר מפתח, אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' בערל זלצמן שר ברוסית. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' משה חיים לוין מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יה ניקוו ועך טי זימלאק

[4] הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס . יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83

[5] בונה ישוב חב"ד בירושלים, חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{להשלים|כל הערך=כן}}
 {{בעבודה מתמשכת}}
-ר' '''צבי הירש צ'צקס''' ([[י' תשרי]] [[תרצ"ט]] - [[י"א שבט]] [[תשפ"ד]]) היה חזן המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי. ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ברוסית, כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צצקס]{{אינפו}}}}
+ר' '''צבי הירש צ'צקס''' ([[י' תשרי]] [[תרצ"ט]] - [[י"א שבט]] [[תשפ"ד]]) היה חזן המוכר לכל חסידי חב"ד משירתו במהלך חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי יום טוב, והעידודים הרבים להם זכה מהרבי. ידוע במיוחד הוידאו בו הוא שר את "אחד מי יודע" ב[[רוסית]]{{הערה|ניגון "[[עך טי זיעמליאק]]"}}, כשהוא מוסיף את 14 ספרי רמב"ם, וזכה לגרום נחת רוח רב לרבי{{הערה|ראה פסקה [[צבי הירש צ'צקס#ניגון עך טי זיעמליאק]]}}
-נולד ב[[ברית המועצות]] ובשנים מאוחרות יותר הגיע לבית חיינו והתקרב לחב"ד ולרבי.
+נולד ב[[ברית המועצות]] ובשנים מאוחרות יותר הגיע לבית חיינו והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] ול[[רבי]].
 ==תולדות חייו==
-נולד ביום-כיפור תרצ”ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה במסירות-נפש על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד של השלטונות הקומוניסטים.
+נולד ב[[יום כיפור]] [[תרצ"ט]] בעיר קאזאן שב[[רוסיה]], למשפחה יהודית שהקפידה ב[[מסירות נפש]] על קיום ה[[מצוות]], חרף הדיכוי הכבד של השלטונות ה[[קומוניסטים]].
-בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
+בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר ב[[מוסקבה]], שם נעשתה שמירת ה[[תורה]]-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
-באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}}}.
+באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.
 ===מופת היציאה מרוסיה===
 קרוב של משפחת צ'צקס מארצות הברית, ביקר אצלם ולבקשתם כאשר שב נכנס ל'יחידות' וסיפר לרבי על הבקשה, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה – כנגד כל הסיכויים – קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.
-בקיץ תשל”א, יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה לארץ-הקודש והשתכנה ב[[נחלת הר חב"ד]], וכעבור חודשיים – לקראת [[ראש השנה]] – נסעו ל[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}}}.
+בקיץ [[תשל"א]], יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה לארץ-הקודש והשתכנה ב[[נחלת הר חב"ד]], וכעבור חודשיים – לקראת [[ראש השנה]] – נסעו ל[[ארצות הברית]].
-==[[ניגון עך טי זיעמליאק]]==
+==ניגון עך טי זיעמליאק==
+{{ערך מורחב|ניגון עך טי זיעמליאק}}
 נהג לשיר בכוס של ברכה אחד מי יודע ברוסית וזכה לעידודים נפלאים מהרבי.
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 “ואז –אמר לי הרבי: “כעת תשיר”, וניגנתי את ה[[ניגון עך טי זיעמליאק]].
 הניגון לא היה מוכר לרוב החסידים, למעט מספר חסידים זקנים שהגיעו מרוסיה.
-“הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}, אך ביומנים המופיעים באתר מפתח, אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' [[בערל זלצמן]] שר ברוסית. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' [[משה חיים לוין]] מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יה ניקוו ועך טי זימלאק}}.
+“הרבי חייך חיוך רחב. אני מניח שהייתה לו מכך הנאה רבה”{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}, אך ביומנים המופיעים באתר [[מפתח]], אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' [[בערל זלצמן]] שר ב[[רוסית]]. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' [[משה חיים לוין]] מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יה ניקוו ועך טי זימלאק}}.
 ==הרגישות של הרבי==
-באחד מהפעמים בהם שר בכוס של ברכה, היה ב-770 יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/1049607/?old הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס] {{אינפו}}. יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434  עמוד 83}}.
+באחד מהפעמים בהם שר ב[[מעמד כוס של ברכה]], היה ב-[[770]] יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/1049607/?old הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס] {{אינפו}}. יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434  עמוד 83}}.
 ==ניגון ישוב חב"ד בירושלים==
-בשלהי תשמ"ז הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה בירושלים, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, היתה ברית המועצות מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי יהודים שרצו לעלות לארץ הקודש נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה [[ישוב חב"ד ירושלים]]', ובין השאר [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי|ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי]] במהלך [[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי חג השבועות של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.{{הערה|'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ בונה ישוב חב"ד בירושלים]''', חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.
+בשלהי שנת [[תשמ"ז]] הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה ב[[ירושלי]]ם, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה [[ברית המועצות]] מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי [[יהודים]] שרצו לעלות ל[[ארץ הקודש]] נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה [[ישוב חב"ד ירושלים]]', ובין השאר [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי|ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי]] במהלך [[חלוקת כוס של ברכה]] במוצאי [[חג השבועות]] של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס.{{הערה|'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ בונה ישוב חב"ד בירושלים]''', חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 *[https://anash.org/chazan-tzvi-hersh-tsatskis-85-ah/ החזן צבי הירש צ'צקס ע"ה בן 85] {{אנש}}
 *[https://chabad.info/bdh/1049605/ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס]{{אינפו}}.
 *[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/1049607/?old הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+[[קטגוריה:חזנים]]