20
עריכות
←תולדות חיים
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו. | בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]] בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]] בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, בין השאר בכדי לחזק את העמדת שניהם יחדיו, וכך לעודד את מסיימי הישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהם גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת . | ||
כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה. | כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן (בלבד) בישיבה הקטנה. | ||
במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן". | במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן". | ||
כחלק | כחלק מרצינות השקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה ב[[נסיעה לרבי]] בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה מתנה נסיעה כזו בבקשת אישור מהנהלת הישיבה, אישור שאף מותנה בהכנה של מספר חודשים לנסיעה. | ||
הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא. | הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא. | ||