תשובה תתאה ותשובה עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:52, 22 בספטמבר 2023

"תשובה תתאה" ו"תשובה עילאה", הן שתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה: "תשובה תתאה" היא התשובה על העבירות הנעשית מתוך מרירות, ומתקנת את הפגם שנעשה בעקבות החטא. "תשובה עילאה" היא השבת הנפש לשרשה המגיעה לאחר התשובה על העבירות, הפועלת דביקות של הנשמה בה' כמו שהיתה לפני ירידתה לגוף, ונעשית מתוך שמחה.

ענינן

בתשובה ישנם ריבוי דרגות לאין קץ^[1], אלא שבאופן כללי נחלקות לשתי דרגות - תשובה מיראה ותשובה מאהבה^[2], המקבילות לשתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה - תשובה תתאה ותשובה עילאה^[3].

בתוך כל אחת מהן יש ריבוי דרגות (ובכללות, שתי דרגות בכל אחת - המקבילות ללשון הפסוק^[4] "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום, ורודפהו": "סור מרע" "ועשה טוב" הן דרגות בתשובה תתאה, ו"בקש שלום" "ורדפהו" הן דרגות בתשובה עילאה^[5]).

תשובה תתאה

תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון.

מטרתה של תשובה זו היא לתקן את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת ספירת המלכות, ה' תתאה לקליפות, ולכן נקראת "תשובה תתאה".

המינימום הנדרש לפי התורה בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא, וקבלת עול מלכות שמים^[6]. אלא, שאחרי שהאדם כבר פרק ממנו עול מלכות שמים בחטא, יהיה קשה לו לקבל מחדש עול מלכות שמים; ולכן נדרשת עבודה נוספת, בשני דרכים, המקיימות את הקבלת עול ומבטיחות שהיא תגיע מעומק הנפש^[7]:

א) לעורר רחמים על הנשמה האלוקית, על ידי ההתבוננות במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה למרירות. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן תיקון חצות.

ב) ביטוש והשפלת הגאווה של הקליפה, על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי סיגופים ותעניות, ואם על ידי חשבון נפש על מעשיו.

תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה.

תשובה עילאה

תשובה עילאה אינה על עוונות, אלא היא השבת הנפש להידבק בה' כמו שהיתה לפני ירידתה לגוף.

מטרתה של תשובה זו היא להידבק בה' בתכלית, וזאת על ידי התעוררות ורצון להידבק אל המלך - עצמותו ומהותו יתברך; והתעוררות זו מביאה לדביקות בה' על ידי התבוננות בגדולתו (ענינה של ספירת הבינה - ה' עילאה, שעל שמה נקראת "תשובה עילאה")^[8].

התבוננות זו מולידה רגשות אהבה ויראה לה', והתקשרות עמו במחשבה, דיבור ומעשה, שבכולם נרגש שאין האדם מציאות נפרדת, אלא שכלו דבוק בחכמתו של ה', מדותיו הן מידותיו של ה' וכן הלאה^[9]. בכללות, דביקות זו יכולה להיעשות הן מלמעלה למטה - על ידי לימוד התורה וגמילות חסדים, והן מלמטה למעלה - בדביקות שבתפילה^[10].

בעוד תשובה תתאה נעשית מתוך מרירות על מה שפגם בחטאיו, תשובה עילאה נעשית מתוך שמחה^[11].

היחס ביניהן

"תשובה" סתם - היא תשובה תתאה. ולכן קרוב לכל יהודי לעשות תשובה, כיון שנדרשת ממנו בעיקר תשובה תתאה, ודי בה על מנת לשבור את המחיצה המפסיקה בינו לאביו שבשמים, כך שיוכל לעבוד את ה'; גם אם לא עשה תשובה עילאה^[12].

אמנם, על מנת שתשובה תהיה בשלימות, מן ההכרח שתכלול גם תשובה עילאה. והסיבה לכך: תשובה תתאה מתקנת את החטא, שסיבתו היא פריקת עול מלכות שמים, ובתשובה תתאה מקבל על עצמו עול מלכות שמים כך שלא ישוב לעשות את החטא. אמנם, הטעם לכך שנכשל בחטא, היא מפני שלא האירה אצלו נקודת ההתקשרות עם הקב"ה כנדרש, שאם היה מרגיש התקשרות זו, לא היה פורק עול. ולכן הפגם שעל ידי החטא מגיע (לא רק בה' תתאה, שענינה ספירת המלכות - היינו קבלת עול מלכות שמים; אלא גם בשלושת האותיות יה"ו, היינו) בנקודת ההתקשרות, ותיקונו צריך להיות על ידי התעוררות נקודה זו - תשובה עילאה^[13].

יותר מכך: הדרגות בתשובה קשורות זו לזו, וגם בתשובה תתאה גופא, קבלת עול מלכות שמים, ישנה בפנימיות התשובה עילאה. וענין זה צריך להיות נרגש בתשובה בפועל - שההחלטה לשוב ולקבל עול מלכות שמים ולא לשוב ולחטוא, אינה רק כעבד המציית לאדונו, אלא תוצאה מנשמתו המאוחדת בשרשה עם הקב"ה בתכלית. זו הסיבה שתשובה עילאה באה בהמשך לתשובה תתאה (והיא נקראת בשם "תשובה" ולא כעבודה בפני עצמה), כי על ידה מתחזקת עזיבת החטא^[14].

בזמננו

כמה פעמים ביאר הרבי כי בזמננו, צריכה להיות העבודה בתשובה עילאה. וההסבר לכך:

כמאמר הרבי המהר"ש שיש ללכת לכתחילה מלמעלה ("לכתחילה אריבער") - כך יש להתחיל לכתחילה בתשובה עילאה, גם ללא הקדמת תשובה תתאה לפניה^[15].

כיון שעל ידי התשובה שהיא בשמחה (תשובה עילאה) מעוררים שההנהגה מלמעלה תהיה באופן כזה^[16].

כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות, וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה, לכן עבודת התשובה היא מתוך שמחה^[17].

זמנה של תשובה תתאה מתוך מרירות הוא בליל שישי; ואילו אנחנו עומדים באלף השישי קרוב לסופו, היינו קרוב לסוף יום שישי, קרוב ליום השבת - ואם כן העבודה היא מתוך שמחה^[17].

לאחר העבודה בשנים הקודמות^[18], ובמיוחד לאחר השואה, יצאנו כבר מזמן ידי חובת תשובה תתאה בתכלית השלימות^[19].

כיון שבסוף הבירורים האחרונים אין סדר בעבודה אלא יש לחטוף, לכן יכולים להתחיל מיד בתשובה עילאה^[20].

זוהי מעין הוראת שעה מיוחדת לזמננו; ורואים בפועל, שכשמתחילים מיד בלימוד התורה וקיום המצוות בחיות אזי מצליחים, ואילו כאשר מתחילים מתשובה תתאה, קשה יותר^[21].

קישורים חיצוניים

תשובה עילאה ותשובה תתאה באתר צעירי אגודת חב"ד

הערות שוליים

↑ ראה שיחת ערב יום כיפור תש"נ הערות 3, 11.
↑ יומא פו, ב. ראה בהרחבה בערך תשובה.
↑ ראה לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים, ובהערות שם.
↑ תהילים ל"ד ט"ו.
↑ לקוטי תורה בלק עג, א ואילך. הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.
↑ אגרת התשובה - פרק א'.
↑ אגרת התשובה - פרק ז'. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'.
↑ אגרת התשובה - פרק ח', על פי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ו'.
↑ אגרת התשובה - פרק ט', לפי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ח'.
↑ אגרת התשובה פרק ט'.
↑ אגרת התשובה פרקים יו"ד וי"א.
↑ ראה ביאור הרבי על אגרת התשובה פרק ד' - "וגם מ"ש בזוה"ק" (לקוטי שיחות חלק ל"ט ע' 201 ואילך).
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ט שם. אגרת התשובה י'. ביאור הרבי הנ"ל (ע' 202).
↑ ש"פ נצבים-וילך תשי"ט. ערב יום כיפור תש"כ. וראה גם שיחת כ"ט תמוז תשי"ז.
ובמאמר ד"ה שיר המעלות תשי"ט - באופן אחר קצת: על פי מאמר העולם "שכאשר אין יכולים ללכת למטה הולכים מלמעלה", מבאר שכאשר אינו יכול לפעול עבודת תשובה תתאה, אזי יתחיל בעבודה דתשובה עילאה (ראה בהערה שם המקור למאמר העולם).
↑ ש"פ בשלח תשכ"ט.
↑ ^17.0 ^17.1 מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו.
↑ באמירת השיחה הזכיר הרבי את עבודת שנות תשמ"ח ותשמ"ט.
↑ שיחת ערב יום כיפור תש"נ. וראה גם ד"ה מרגלא בפומיה הנ"ל
↑ שיחת אחרון של פסח תשכ"ד.
↑ שיחת מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה.

[1] ראה שיחת ערב יום כיפור תש"נ הערות 3, 11.

[2] יומא פו, ב. ראה בהרחבה בערך תשובה.

[3] ראה לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים, ובהערות שם.

[4] תהילים ל"ד ט"ו.

[5] לקוטי תורה בלק עג, א ואילך. הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.

[6] אגרת התשובה - פרק א'.

[7] אגרת התשובה - פרק ז'. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'.

[8] אגרת התשובה - פרק ח', על פי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ו'.

[9] אגרת התשובה - פרק ט', לפי ביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ח'.

[10] אגרת התשובה פרק ט'.

[11] אגרת התשובה פרקים יו"ד וי"א.

[12] ראה ביאור הרבי על אגרת התשובה פרק ד' - "וגם מ"ש בזוה"ק" (לקוטי שיחות חלק ל"ט ע' 201 ואילך).

[13] לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.

[14] לקוטי שיחות חלק ל"ט שם. אגרת התשובה י'. ביאור הרבי הנ"ל (ע' 202).

[15] ש"פ נצבים-וילך תשי"ט. ערב יום כיפור תש"כ. וראה גם שיחת כ"ט תמוז תשי"ז.
ובמאמר ד"ה שיר המעלות תשי"ט - באופן אחר קצת: על פי מאמר העולם "שכאשר אין יכולים ללכת למטה הולכים מלמעלה", מבאר שכאשר אינו יכול לפעול עבודת תשובה תתאה, אזי יתחיל בעבודה דתשובה עילאה (ראה בהערה שם המקור למאמר העולם).

[16] ש"פ בשלח תשכ"ט.

[מו-17] 17.0 ^17.1 מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו.

[18] באמירת השיחה הזכיר הרבי את עבודת שנות תשמ"ח ותשמ"ט.

[19] שיחת ערב יום כיפור תש"נ. וראה גם ד"ה מרגלא בפומיה הנ"ל

[20] שיחת אחרון של פסח תשכ"ד.

[21] שיחת מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 כמה פעמים ביאר הרבי כי בזמננו, צריכה להיות העבודה בתשובה עילאה. וההסבר לכך:
-* כמאמר [[הרבי המהר"ש]] שיש ללכת [[לכתחילה אריבער|לכתחילה מלמעלה ("לכתחילה אריבער")]] - כך יש להתחיל לכתחילה בתשובה עילאה, גם ללא הקדמת תשובה תתאה לפניה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/13/234.htm ש"פ נצבים-וילך תשי"ט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/3/index.htm ערב יום כיפור תש"כ].
+* כמאמר [[הרבי המהר"ש]] שיש ללכת [[לכתחילה אריבער|לכתחילה מלמעלה ("לכתחילה אריבער")]] - כך יש להתחיל לכתחילה בתשובה עילאה, גם ללא הקדמת תשובה תתאה לפניה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/13/234.htm ש"פ נצבים-וילך תשי"ט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/3/index.htm ערב יום כיפור תש"כ]. וראה גם שיחת [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/25/203.htm כ"ט תמוז תשי"ז].
 {{ש}}ובמאמר [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/2/index.htm ד"ה שיר המעלות תשי"ט] - באופן אחר קצת: על פי מאמר העולם "שכאשר אין יכולים ללכת למטה הולכים מלמעלה", מבאר שכאשר אינו יכול לפעול עבודת תשובה תתאה, אזי יתחיל בעבודה דתשובה עילאה (ראה בהערה שם המקור למאמר העולם).}}.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 * לאחר העבודה בשנים הקודמות{{הערה|באמירת השיחה הזכיר הרבי את עבודת שנות [[תשמ"ח]] ו[[תשמ"ט]].}}, ובמיוחד לאחר [[השואה]], יצאנו כבר מזמן ידי חובת תשובה תתאה בתכלית השלימות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/28/359.htm שיחת ערב יום כיפור תש"נ]. וראה גם ד"ה מרגלא בפומיה הנ"ל}}.
+* כיון שבסוף [[עבודת הבירורים|הבירורים האחרונים]] אין סדר בעבודה אלא יש לחטוף, לכן יכולים להתחיל מיד בתשובה עילאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/315/330.htm שיחת אחרון של פסח תשכ"ד].}}.
 * זוהי מעין הוראת שעה מיוחדת לזמננו; ורואים בפועל, שכשמתחילים מיד בלימוד התורה וקיום המצוות בחיות אזי מצליחים, ואילו כאשר מתחילים מתשובה תתאה, קשה יותר{{הערה|שיחת [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5959912 מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה].}}.