ת"ת בית ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 26: שורה 26:
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] קבוצת הורים פרשה מהחיידר בעקבות ביקורת מצדם על התנהלותו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] והקימו את החיידר מחדש. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם "החיידר החסידי" כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו [[חינוך על טהרת הקודש]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב [[אריה קירשנזפט]] והרב [[שלמה רייניץ]].  
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] קבוצת הורים פרשה מהחיידר בעקבות ביקורת מצדם על התנהלותו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] והקימו את החיידר מחדש. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם "החיידר החסידי" כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו [[חינוך על טהרת הקודש]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב [[אריה קירשנזפט]] והרב [[שלמה רייניץ]].  


בשנת הלימודים [[תשע"ג]] שונה שמו של החיידר ל"בית חינוך ליובאוויטש" אם-כי "החיידר החסידי" המשיך להיות הכינוי שלו בכל מהלך שנותיו של המוסד.
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] שונה שמו של החיידר ל"בית חינוך ליובאוויטש" אם-כי "החיידר החסידי" המשיך להיות הכינוי הלא-רשמי שלו בכל מהלך שנותיו של המוסד.


בשנת הלימודים [[תשע"ד]] חווה החיידר התפתחות משמעותית כאשר הוא כמעט והכפיל את גודלו והרבה ילדים מכפר חב"ד והסביבה עברו ללמוד בו, המוסד מנה אז בסביבות ה-50 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של [[בית הכנסת המרכזי כפר חב"ד]], במרתף [[בית מנחם]], וב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב]] ב[[שכונת לוי יצחק]].  
בשנת הלימודים [[תשע"ד]] חווה החיידר התפתחות משמעותית כאשר הוא כמעט והכפיל את גודלו והרבה ילדים מכפר חב"ד והסביבה עברו ללמוד בו, המוסד מנה אז בסביבות ה-50 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של [[בית הכנסת המרכזי כפר חב"ד]], במרתף [[בית מנחם]], וב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב]] ב[[שכונת לוי יצחק]].  
12,904

עריכות