אריה יהודה לייב לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל. | בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל. | ||
לאחר החתונה התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שהוא יקים "סביבה חב"דית" ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13.}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.}}. | לאחר החתונה התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שהוא יקים "סביבה חב"דית" ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'] {{COL}}}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.}}. | ||
שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה. | שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה. | ||
במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו. | במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו. |
גרסה מ־23:13, 8 ביולי 2023
הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין | |
---|---|
הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין | |
לידה | כ"ג תמוז תש"ד |
גרוזיה, ברית המועצות | |
פטירה | י"ג טבת תשפ"ג |
רחובות | |
תפקידים נוספים | משפיע |
רבותיו | כ"ק אדמו"ר שליט"א |
הרב אריה יהודה לייב לוין (כ"ג תמוז תש"ד - י"ג טבת תשפ"ג) היה משפיע בקהילת חב"ד ברחובות וממייסדי הקהילה, והאחראי האיזורי על חלוקת הסיוע של כולל חב"ד ארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בברית המועצות בכ"ג תמוז תש"ד להוריו ר' שאול ונעמי לוין.
כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת תש"ז עלו לארץ הקודש. למד בישיבה בלוד ובכפ"ח, והיה מושפע של ר' שלמה חיים קסלמן.
בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל.
לאחר החתונה התיישב ברחובות והרבי כתב לו שהוא יקים "סביבה חב"דית" ברחובות[1], ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב שלמה איידלמן ע"ה והרב חיים חייקין. שימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביא להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה, ע"פ הוראתו של הרבי[2]. שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה. במשך 53 שנים (תש"ל - תשפ"ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו. שימש כ45 שנים כר"מ בתומכי תמימים לוד וכמחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד.
בבטאון חב"ד מחודש אב תשל"א מופיע שמו כמזכיר סניף צעירי אגודת חב"ד ברחובות. לכבוד י"א ניסן תשל"ב-ג הקים את גמ"ח "קרן אהבת ישראל - חסדי מנחם", מוסד מע"א מוסדות.
נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האיזורי על חלוקת הסיוע של כולל חב"ד ארץ הקודש, ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב"ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.
לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי י"ג בטבת תשפ"ג עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע"ה.
משפחתו
- גיסו, ר' שלום לייב לרמן - בני ברק
- בתו מרת רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב"ד
- בנו, הרב יוסף יצחק לוין - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות
- בנו, הרב מנחם לוין - משלוחי הרבי בשרון
- בנו, הרב שניאור לוין - רחובות
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- סל ענק • השליח מגני יוחנן נפרד מהרב לוין ע”ה, באתר
- אבל כבד ברחובות: מאות בהלווית משפיע הקהילה הרב אריה לוין ע”ה, באתר
- התעוררתי הבוקר ודמעות בעיניי: אחר פטירת הרב אריה לוין ע"ה, באתר
- שניאור ברגר, כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'
- התוועדות במלאות השלושים לפטירת הרב לוין ע"ה
הערות שוליים
- ↑ במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב"דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע"ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב"דית'
- ↑ תשורה גלוכבסקי תשע"ז, עמוד 12.