יהדות מרוקו

הרב שלמה מטוסוב והרב לייבל רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו

התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז במרכז התמונה הרב שלום משאש רבה הראשי של מרוקו

בניו יורק הרב שלום משאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב ידידיה מונסוניגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב דוד בוסקילה (שני מימין) בסיומה של תהלוכת ל"ג בעומר, י"ח באייר תש"נ

מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות יהודיות מפוארות הנימנות על יהדות ספרד, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים והשלוחים הפעילים בה כיום: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו חנה.

בהקפות של ליל שמיני עצרת ה'תשל"ו בחר הרבי בשליח הרב יהודה לייב רסקין כנציג מרוקו באו"ם החסידי.

הוראת אדמו"ר הריי"צ

זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ.

על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב מיכאל ליפסקר - לאחר שהרבי כתב לו שזו הייתה הוראתו של הרבי הריי"צ בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס בחודש אייר תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב רפאל ברוך טולידנו:.

בחודש חשוון תשי"א בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב שלמה מטוסוב, שהיה גם השליח הראשון אותו שלח הרבי עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב ניסן פינסון בשנת תשי"ג, הרב סעדיה ליברוב, בשנת תשי"ג, לעיר מידלט; הרב עזריאל חייקין לאגאדיר, הרב שלום איידלמן בשנת תשי"ט והרב יהודה לייב רסקין, בשנת תש"כ, לעיר קזבלנקה. יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב בנימין גורודצקי.

הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.

מוסדות חב"ד במרוקו

הרב בנימין אליהו גורודצקי שליח הרבי לצפון אפריקה מחלק לחיים לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו

מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ. מוסדות חב"ד במרוקו כללו בתי מדרש למורים, ישיבות לצעירים, תלמודי תורה, בית מדרש לסופרות, בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.

חב"ד קזבלנקה

השלוחים בקזבלנקה ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב שלמה מטוסוב. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב שלום איידלמן. מוסדות בית רבקה - הרב יהודה לייב רסקין והרבנית רייזל רסקין.

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב ניסן פינסון והרב שלום איידלמן.

בית מדרש לסופרות - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב שלום איידלמן.

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב שלום איידלמן והרבנית גיטל איידלמן.

בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב.

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב איידלמן.

ופרצת - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון.

חב"ד מקנס

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתםו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות.

חב"ד ברחבי מרוקו

בשישים עיירות וכפרים פעלו מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו":.

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות בא כח לשכת הרבי באירופה וצפון אפריקה הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט: , ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על ארכיון מרוקו.

הפעילות כיום

כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו מרת חנה.

איגוד יוצאי מרוקו

איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי הרב יוסף יצחק מטוסוב, הרב שניאור זלמן גורליק ומר יצחק מרציאנו.

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.

הרבנים הראשיים במרוקו

במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.

לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.

להלן רשימת הרבנים הראשיים:

• הרב רפאל אנקווה
• הרב יהושע בירדוגו
• הרב שאול אבן דנאן
• הרב מיכאל יששכר אנקווה
• הרב שלום משאש - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל
• הרב ידידיה מונסונייגו - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
• הרב שמעון סויסה
• הרב אהרון מונסונגו - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.
• הרב יאשיהו יוסף פינטו - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.

תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.

שלוחים במרוקו במשך השנים

• ר' ניסן פינסון
• ר' שלום איידלמן
• ר' סעדיה ליברוב
• ר' שניאור זלמן טייבל
• ר' מרדכי בלינוב
• ר' יהודה לייב רסקין
• ר' מיכאל ליפסקר
• ר' שלמה מטוסוב
• ר' עזריאל חייקין
• ר' מנחם מענדל ערד
• ר' לוי באנון

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'חב"ד במרוקו'

כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד'

• הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.
• הרב ברוך סבאג, הרבי ויהדות ספרד, צפת תשס"ז.
• וממדבר מתנה, כי קרוב פרשת במדבר ה'תש"פ.
• השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית, שבועון בית משיח ב' טבת תשפ"א עמוד 20.

קישורים חיצוניים

• ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט
• אבנר שאקי הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו, הידברות
• החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו בכינוס השלוחים תשנ"ב
• שמואל הרשקוביץ, אסון אגאדיר, שבועון כפר חב"ד גליון 1684
• יעקב כהן המקושרים ממרוקו, שבועון בית משיח מתוך הספר חב"ד במרוקו ב' כסלו תשע"ז
• תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו - חב"ד אינפו
• מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי
• רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו
• תכתב זאת לדור אחרון - השליח למרוקו הרב מיכאל ליפסקר תולדותיו ופועלו בתשורה מנישואי נכדו, כ"ז סיוון תשע"ד