ניגון סטאוו יא פיטו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
"זהו ניגון ששמעו חסידים ב[[אוקראינה]] מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי שהאדם מגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והוא רואה שעדיין חסר לו בכמה עניינים ב[[עבודת ה']], לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". כאשר נמצאים במצב כזה, מצד ה[[חטא|חטאים]], אין מספיק "יין המשמח" - משל ל[[התבוננות]] בגדולת השם, אלא צריך "יין המשכר" - להטביע את הנפש הבהמית בעניין זה, עד ש'תשתכר' ותצא מהמדידות והגבלות. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | "זהו ניגון ששמעו חסידים ב[[אוקראינה]] מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי שהאדם מגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והוא רואה שעדיין חסר לו בכמה עניינים ב[[עבודת ה']], לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". כאשר נמצאים במצב כזה, מצד ה[[חטא|חטאים]], אין מספיק "יין המשמח" - משל ל[[התבוננות]] בגדולת השם, אלא צריך "יין המשכר" - להטביע את הנפש הבהמית בעניין זה, עד ש'תשתכר' ותצא מהמדידות והגבלות. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | ||
==מילות הניגון ותרגומו== | |||
הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים ב[[לשון הקודש]] ושפת ה[[אידיש]]. | הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים ב[[לשון הקודש]] ושפת ה[[אידיש]]. | ||
גרסה מ־21:17, 20 באפריל 2023
סטאוו יא פיטו הינו ניגון אותו לימד הרבי בהתוועדות ליל שמחת תורה אחר ההקפות בשנת תשכ"ג. במהלך ההתוועדות שנערכה לפנות בוקר, הסביר הרבי את משמעות הניגון[1]:
"זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי שהאדם מגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והוא רואה שעדיין חסר לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". כאשר נמצאים במצב כזה, מצד החטאים, אין מספיק "יין המשמח" - משל להתבוננות בגדולת השם, אלא צריך "יין המשכר" - להטביע את הנפש הבהמית בעניין זה, עד ש'תשתכר' ותצא מהמדידות והגבלות. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי").
מילות הניגון ותרגומו
הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים בלשון הקודש ושפת האידיש.
מילותיו הן (המילים בסוגריים נאמרות בחזרת השיר בשנית):
סטאוו יא פיטו אוּוו פיאטניצו (סובאטו), אוּוו פיאטניצו (סובאטו).
פראפאוו יא, יא פראפאוו סוואיו טעליצו (ראבאטו).
טרעבא טרעבא זנאטי יאק גוליאטי, טרעבא טרעבא זנאטי יאק ברעכאטי.
אוי חשבון צדק אטדאוואטי, פערעד פאנאם כאזיאינאם אטוועטשאטי.
א מי פיעם, דא פיעם דא מי גולאיעם.
און מיר טרינקען יין אזוי ווי מים,
און מיר זאגן אלע צוזאמען לחיים,
ואתה תשמע מן השמים.
ובתרגום לעברית:
עמדתי לשתות ביום שישי (שבת), ביום שישי (שבת),
ובשתייה הפסדתי את עגלתי (עבודתי).
יש צורך לדעת כיצד לבלות, ויש צורך לדעת כיצד לשוחח
אוי! חשבון צדק נצטרך לתת ויהיה עלינו להצטדק בפני הפריץ.
הבה איפוא נשתה ונשתה וגם נבלה, יין נשתה כמים,
יחד נאמר לחיים,
ואתה תשמע מן השמיים.
הניגון בניחו"ח
בשנת תשכ"ג הפיקה חברת ניחוח תקליט, בין השירים היה גם השיר של הרבי סטאוו יא פיטו שהושר על ידי ר' שמשון חריטונוב. כאשר הכניסו את התקליט לרבי טרם פירסומו, העביר הרבי את הערותיו לשאר הניגונים, וכאשר שמע את ר' שמשון שר את הניגון סטאוו יא פיטו, אמר הרבי שר' שמשון שר את הניגון בדיוק כפי שהוא עצמו שמע את הניגון בשעתו.
ניגון זה הינו ניגון ר"ס בספר הניגונים.
קישורים חיצונים
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- הניגון בתקליט 'ניגוני הרבי'
- לשמיעת הניגון בתקליט ניח"ח 4# מושר על ידי ר' שמשון חריטונוב
- פרויקט באתר שטורעם, "סטאוו יא פיטו": 50 שנה לניגון
, כ' מנחם תשל"א: "סטאוו יא פיטו" עם הרבי , האזינו לביצוע עליו אמר הרבי: "ר' שמשון מנגן בדיוק" "הרבי שר את הניגון הרבה פעמים. זה היה נעים ונורא" מזכרונותיו של הרב ישראל יהודה לוין - דוד צייטאג בביצוע חדש לניגון סטאוו יא פיטו
