תענית בה"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''תענית בה"ב''' היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות. [א] נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חגים וזמנים}} | |||
'''תענית בה"ב''' היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות. | '''תענית בה"ב''' היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
[http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד] | [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־00:20, 24 במרץ 2010
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
תענית בה"ב היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות.
[א] נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה"ב.. (שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.</REF>.
[ב] בזמן אדמו"ר הצמח-צדק נהגו רוב החסידים להתענות בה"ב [1].
[ג] בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי החסידים - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי"ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי הרמב"ם בסוף הל' תעניות.
אך אלו המתענים בה"ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה"ימי רצון" של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי [2].
[ד] הרבי עצמו נהג להתענות בה"ב. והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו.
גם מי שאינו מתענה, צריך לנצל את ימי בה"ב להוספה על הסדר הרגיל בכל ענייני התורה והמצוות, תורה, עבודה (תפילה) וגמילות-חסדים (כמנהג ישראל בימי התעניות) - והכל בקו הטוב והשמחה בגלוי. והוא בדוגמת "יום טוב" הקשור עם אכילה ושתייה, טוב ושמחה בגשמיות, ועאכו"כ ברוחניות - "אין טוב אלא תורה", "פקודי ה' ישרים משמחי לב".
וגם תוספת בעבודת התשובה - שהיא תוכנה הפנימי של התענית - אלא שגם התשובה היא מתוך אכילה ושתייה וכו'.
וכשם שהמתענה צריך "קבלת תענית", כך מי שאינו מתענה מקבל על עצמו את העניינים הבאים במקום ותמורת התענית, ולכל לראש - הוספה בצדקה, כדברי אדמו"ר הזקן בדבר פדיית התענית בצדקה[3].