משלוח מנות – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תוכן המצווה== | ==תוכן המצווה== | ||
[[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} | [[הרבי]] מביא{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} את הסיבה למצוות "משלוח מנות": המשלוח - כל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל את מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | ||
וזה נוגע למעשה המצווה - אם יוצאים ידי חובה על ידי קבלה ללא משלוח: כאשר שולח מנות לחבירו, וחבירו מוחל ומחזיר לו - נמצא שאצל השולח לא נחסר מאומה, והיינו, שלא שלח. ואילו חבירו שמחל לו, הרי זה חשיב כמו שקיבל, כי, בכחו של אדם לומר על עצמו "הרי אני כאילו התקבלתי"{{הערה|1=נדרים סג, ב. וראה בקרבן נתנאל לרא"ש מגילה פ"א פ"ז (סק"ט).}}, והיינו, שההנאה מזה ששולח לו, חשובה אצלו כמו שקיבל בפועל. | |||
ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ועל דרך זה להיפך - אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה. | ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערה|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצווה. | ||
הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב י"ט אדר שני תשי"א, נדפס | הרבי ציין שבין הענינים הכלולים במשלוחי מנות הוא לתקן את משתה אחשוורוש באמצעות ביטוי הנאמנות לקדוש ברוך הוא בשמירה על דיני הכשרות{{הערה|ממכתב [[י"ט אדר שני]] [[תשי"א]], נדפס ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1901 עמוד 11.}}. | ||
==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ||