משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) |
חסיד אמיתי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|כיתוב=רבי משה סופר | |כיתוב=רבי משה סופר | ||
|תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג | |תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה=פרנקפורט | ||
|תאריך פטירה=כ"ה תשרי ת"ר | |תאריך פטירה=כ"ה תשרי ת"ר | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות=הונגריה | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
|תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. | |תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. | ||
גרסה מ־21:17, 4 בפברואר 2023
| רבי משה סופר | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | ז' תשרי תקכ"ג |
| פרנקפורט | |
| פטירה | כ"ה תשרי ת"ר |
| מקום פעילות | הונגריה |
| תחומי עיסוק | רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. |
| רבותיו | רבי נתן אדלר. |
רבי משה סופר (מכונה גם החתם סופר) (ז' תשרי תקכ"ג - כ"ה תשרי ת"ר) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ופרשבורג שבהונגריה, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
תולדות חיים
נולד בפרנקפורט למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי נתן אדלר ולאחר מכן אצל רבי פנחס הורביץ, הרבי כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם אדמו"ר הזקן[1][2].
בשנת תקמ"ו הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.
בשנת תקנ"ד מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת תקנ"ח מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת תקס"ז לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ואדמו"ר הצמח צדק צדיק עליון[3].
בשנת תקע"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של רבי עקיבא איגר. בשנת תקצ"ב נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בברטיסלאבה שבסלובקיה.
אצל הרבי
ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801).
פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).
משפחתו
לרבי משה סופר היו ארבע בנים שהיו ממשיכי דרכו ברבנות ובראשות הישיבה: רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר", רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר", רבי עקיבא סופר, בעל ה"דעת סופר" ורבי שמואל בנימין סופר. אחד מצאצאיו של רבי משה סופר[4] התחתן עם אחד מילדיו של אדמו"ר המהר"ש[5].
- להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.
ספריו
| ערך מורחב – חתם סופר |
- חדושי חת"ם סופר – חידושים על הש"ס – על שמו ועל שם ספריו האחרים הוא נקרא החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
- שו"ת חת"ם סופר (שבעה חלקים) – כולל 1225 תשובות במגוון נושאים.
- דרשות חתם סופר (שלשה חלקים) – על המועדים.
- חתם סופר (חמשה חלקים) – פירוש על התורה.
- תורת משה (חמשה חלקים) – פירוש על התורה, על חמש מגילות ועל הגדה של פסח.
- באור על פירוש רמב"ן לתורה.
- מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס.
- ציונים והערות לשולחן ערוך.
- שירת משה – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
- צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
- ספר זיכרון – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה פרשבורג הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.
הערות שוליים
- ↑ בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.
- ↑ שיחות קודש תשי"א.
- ↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 150.
- ↑ נכדו של רבי שמעון סופר, שהיה נכדו של רבי משה.
- ↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 149.
- להרחבה אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש, ראה בשמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201.