עיגול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
'''עיגול''' הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - ה'''מעגל'''. | '''עיגול''' הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - ה'''מעגל'''. | ||
המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל. | המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל. | ||
== העיגול בתורת [[הקבלה]] == | |||
בנוגע ל[[תורת הקבלה]] קיים המושג של [[עיגולים ויושר]] וכדוגמה ל[[מקיף]]. המושג מובא בספרי [[האריז"ל]] ללא הסבר, אך ב[[תורת החסידות]] מובאים הסברים על מהותם של העיגולים{{הבהרה|ומה היא ההסבר?}}. | |||
== העיגול בחסידות == | == העיגול בחסידות == | ||
העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים [[רוחניות|רוחניים]] שלמעלה המופשטים מ[[גשמיות]], כ[[משל]]. | העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים [[רוחניות|רוחניים]] שלמעלה המופשטים מ[[גשמיות]], כ[[משל]]. | ||
כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית ב[[בריאת העולם|בריאה]], ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, [[כדור הארץ]] ה[[שמש]] וה[[ירח]] כולם עגולים. ב[[אור החיים]] על [[פרשת בראשית]] מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל ה[[נברא]]ים [[כלות הנפש|כלתה נפשם]] ל[[הבורא|בוראם]], ולכן יש הכרח שה[[חיות]] הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - ל[[מאציל]] העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם. | כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית ב[[בריאת העולם|בריאה]], ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, [[כדור הארץ]] ה[[שמש]] וה[[ירח]] כולם עגולים. ב[[אור החיים]] על [[פרשת בראשית]] מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל ה[[נברא]]ים [[כלות הנפש|כלתה נפשם]] ל[[הבורא|בוראם]], ולכן יש הכרח שה[[חיות]] הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - ל[[מאציל]] העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם. | ||
== העיגול בענייני הגאולה == | == העיגול בענייני הגאולה == | ||
בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה ב[[ימות המשיח]] משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=1b329f2a-47d5-4707-97c8-6372ed700443&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%A9%D7%99%D7%A9+%D7%A9%D7%9D&pgnum=176 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג']}} | בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה ב[[ימות המשיח]] משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שה[[התבוננות]] ב[[אלוקות]] "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=1b329f2a-47d5-4707-97c8-6372ed700443&st=%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A2+%D7%A9%D7%99%D7%A9+%D7%A9%D7%9D&pgnum=176 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג'].}}. | ||
==בתרבות החסידית== | ==בתרבות החסידית== | ||
גרסה מ־17:34, 9 בדצמבר 2022
עיגול הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - המעגל.
המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל.
העיגול בתורת הקבלה
בנוגע לתורת הקבלה קיים המושג של עיגולים ויושר וכדוגמה למקיף. המושג מובא בספרי האריז"ל ללא הסבר, אך בתורת החסידות מובאים הסברים על מהותם של העיגולים[דרושה הבהרה].
העיגול בחסידות
העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים רוחניים שלמעלה המופשטים מגשמיות, כמשל.
כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית בבריאה, ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, כדור הארץ השמש והירח כולם עגולים. באור החיים על פרשת בראשית מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל הנבראים כלתה נפשם לבוראם, ולכן יש הכרח שהחיות הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - למאציל העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם.
העיגול בענייני הגאולה
בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה בימות המשיח משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שההתבוננות באלוקות "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה[1].
בתרבות החסידית
המסורת החסידית מספר על סטודנט צעיר ששאל את הרבי בפגישת יחידות לצורך מה על האדם להאמין באלוקים, ומה הדבר יועיל לו בחייו האישיים. הרבי הוציא ממגירת השולחן דף ועט וביקש מהסטודנט לשרטט עיגול מדוייק. לאחר מספר נסיונות כושלים, הרבי נתן לסטודנט מחוגה ובעזרתה הוא הצליח בקלות לשרטט עיגול שלם וסימטרי.
לאחר שהצליח, הרבי הסביר לו שהמחוגה היא הדוגמה הטובה ביותר, שכאשר לאדם יש ציר מרכזי יציב סביבו הוא פועל ויוצר - הוא מצליח להגשים את רצונותיו ולהתקיים על פי מסלול חיים מסודר, אך בלא האמונה הדבר קשה עד בלתי אפשרי.
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק ג'.