הזמנה לחתונה

אחת מההזמנות לחתונת הרבי

ההזמנה לחתונה הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב אדמו"ר הריי"צ לחתונת אדמו"ר שליט"א בשנת תרפ"ט.

ההזמנה המקובלת כיום

בנוסח המקורי מנוסחת ההזמנה כהזמנה אישית מאדמו"ר הריי"צ, ובנוסח המקובל כיום מבצעים בדרך כלל מספר שינויים כשהבולט שבהם הוא הפיכת הניסוח ללשון רבים, והזמנה משותפת למשפחות החתן והכלה.

בנוסף לנוסח הקבוע, מודפסים בדרך כלל לצד ההזמנה גם פרטים נוספים הנוגעים לחתונה, כגון זמן ומיקום העלייה לתורה, זמן עריכת הקבלת פנים וסעודת החתונה, שמות זקני החתן והכלה, ופרטים בנוגע לתחבורה אפשרית להגעה לחתונה וכדומה.

טקסט נוסח ההזמנה

בעזהי"ת

אנו מודים לד' על כל הטוב אשר גמלנו, ובחסדו הגדול זיכנו בנישואי צאצאינו החתן … יחי' עם בת־גילו הכלה המהוללה מרת … תחי'.

החופה תהיה בעזרת־ה'־יתברך למזל־טוב ביום … לחודש … הבא עלינו ועל כל ישראל יחיו לטובה ולברכה, ב(מיקום) בשעה החמישית*, בשעה טובה ומוצלחת.

בשמחה וטוב לבב נקרא לידידינו ומכירינו, אשר יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו, ביום שמחת לבבנו, ולברך את הזוג יחיו, ואותנו כולנו, בברכת מזל־טוב, וחיים מאושרים בגשמיות ורוחניות.

הא-ל הטוב, הוא יתברך, יברך את כבודו ואנשי ביתו יחיו, בתוך כלל אחינו בני־ישראל יחיו, בברכות מאליפות מנפש ועד בשר.

מוקיריהם ומכבדיהם

הורי החתן הורי הכלה

* החופה תהי' בשעה … קבלת פנים תהי' בשעה … באולם …

דיוקים בנוסח ההזמנה

בשיחת שבת פרשת וישלח תשי"ד לרגל חצי יובל שנים לחתונה התוועד הרבי התוועדות מיוחדת לרגל המאורע. ושם הסביר הרבי הרבה ממנהגי חתונה.

הרבי הסביר שהפסקאות בהזמנה לחתונה מתחילות במכוון באותיות אלו, אך הרבי הקודם לא רצה שישימו לב לכך. וכאשר שמו לב לא הייתה דעתו הק' נוחה מזה.

בחתונתה של הרבנית שיינא הורנשטיין רצו להדגיש את האותיות האלו והרבי סימן למחוק זאת.

בנוסף, מדייקים לכתוב בנוסח ההזמנה שהחתונה תתקיים "בשעה החמישית" כיון שהחתונה קשורה עם התגלות והתאחדות חלקי היחידה שבנשמה של האיש והאשה, שהיא הבחינה החמישית של חלקי הנפש, ומציינים בכוכבית את השעה המדוייקת של החופה.

כמו כן חסידים מקפידים להקדים את שם החתן לשם הכלה, ובשונה ממה שחדר לחוגים שונים בעקבות השפעה מתרבויות זרות.

ההזמנות אצל רבותינו נשיאינו

בחתונתו של הרבי, כתב אדמו"ר הריי"צ 13 סוגים שונים של הזמנות, הן בצורתם הן בסגנונם והן בתוכנם, שהתחלקו לסוגי המוזמנים השונים, כאשר לחלק מההזמנות צורפו כרטיסי כניסה לחתונה שהייתה סגורה לקהל הרחב.

הזמנות לאירועים אחרים

בנוסף להזמנות לחתונה נהוג להזמין גם לבר מצווה, ואף באירועים אלו יש המשתדלים להיצמד כפי האפשר לנוסח ההזמנה לחתונת הרבי.

בשונה מכך, לאירוע הברית לא נוהגים להזמין, היות ועל פי הלכה כאשר מזמינים אדם כל שהוא לברית הוא מחוייב לעשות השתדלות להשתתף, ועל כן נמנעים מלהזמין אלא רק 'להודיע'.

לקריאה נוספת

• מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14

קישורים חיצוניים

• סקירת ופענוח נוסחי ההזמנה השונים לחתונת הרבי, תשורה מחתונת משפחת גניביש י"ד חשון תשע"ו
• יהושע מונדשיין, סקירה ואוסף היסטורי של הזמנות חב"דיות: פרק א' • פרק ב' • פרק ג' • פרק ד' • פרק ה' • פרק ו' • פרק ז' • פרק ח' • פרק ט' • פרק י' • פרק י"א • פרק י"ב • פרק י"ג • פרק י"ד • פרק ט"ו • פרק ט"ז • פרק י"ז • פרק י"ח • פרק י"ט (הקישור אינו פעיל, ו' אלול תשפ"ב)