אין ערוך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ענינו: הגהה) |
(קטע א' לא קשור לערך; קטע ב' לא כתוב בפרק ל ולא מוכר לי משום מקום) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}". | כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'.}}, והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, ב[[תניא]]{{הערה|תניא פרק ב'.}} מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפסוק כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה.}}". | ||
==בקדושה== | ==בקדושה== | ||
גרסה מ־07:53, 31 במאי 2022
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
אין ערוך הינו מושג המתאר את גדולתו של הקב"ה ביחס לשאר הנבראים.
ענינו
ההבדל בין הנבראים להקב"ה הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים.
כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין הקב"ה לבין האדם, שאדם הוא שפל הבריאה[1], והינו רחוק באין ערוך מהקב"ה. עם זאת, בתניא[2] מוסבר, שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - נשמתו של האדם הינה כלשון התניא "חלק א-לוקה ממעל ממש[3]".
בקדושה
בחינת אין ערוך בקדושה הינה ביחס לשם הקב"ה, משום שביחס לשם אלוקים עוד שייך ברמה מסויימת הבנה והשגה, לאור כך ששם אלוקים מולבש בטבע, אך ביחס לשם הקב"ה, שהינו למעלה מהצמצום, לא שייך הבנה והשגה כלל.