נגלה וחוזר ונכסה

על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו מלך המשיח יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה.

כתוב שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שהגאולה קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".

מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו - הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ואחרי שהרבי שליט"א מלך המשיח מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד- נראה לעינינו ההיפך, וביום ג' תמוז תשנ"ד נעלם הרבי מעיני עם ישראל.

כתוב בחז"ל שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבינו למדין, כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה.

מקורות רבים בנגלה ובנסתר מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים שמשיח בא בהיסח הדעת.

הרבי שליט"א עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב, רמז על מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך" ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש.

ידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון.

בכתבי האריז"ל מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש, כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים".

כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו", אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד שגדולי ישראל לא הלכו מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל ממשה רבינו שקרח ועדתו מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ברמב"ם ובנשיאי החסידות.

אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

מעניין לציין שבשיחת ג' תמוז תנש"א, שנקבע ל'דבר מלכות' ליום ג' תמוז מעיר הרבי שליט"א, כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" ( 456 ) עולה בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטרייא "עוד משיח חי".