משתמש:ישראל בטח בהשם/זאב גכטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) (←ילדותו) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ט השתתף במספר סמינרים ומפגשים של קירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה קשור לקהילה הליטאית בעיר ותרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים והיה קשור גם למשה גפני{{הערה|שלימים נהפך לחבר כנסת}} שגר בעיר אופקים. | עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ט השתתף במספר סמינרים ומפגשים של קירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה קשור לקהילה הליטאית בעיר ותרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים והיה קשור גם למשה גפני{{הערה|שלימים נהפך לחבר כנסת}} שגר בעיר אופקים. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשמ"א]] החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב [[ראובן דונין]] שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות בלימודיו, הרב גכטמן השתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד. | ||
כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר זאת אצל רבותיו מהזרם הליטאי וכששאלם על הרבי מליובאוויטש הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב [[שלום דובער וולפא]] מספריו ונקשר אליו רבות. | |||
התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו הצעיר - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב [[שבתי סלבטיצקי]]. | |||
ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי בעידוד נרחב של הרבנים [[שלום דובער וולפא]] ו[[ראובן דונין]] - מורי דרכו, והרבנים [[מאיר מארק]] ו[[ישראל הרשקוביץ]] - שלוחי הרבי באופקים. ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו. | |||
הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]]. | הרב גכטמן זכה להיות ב[[כינוס השלוחים העולמי]] תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב [[שלום דובער וולפא]]. | ||
גרסה מ־23:01, 30 בדצמבר 2021
הרב זאב וולף גכטמן (יליד שנת תשכ"א, 1962) הינו חסיד חב"ד, שליח הרבי ומשפיע בקהילת חב"ד באופקים. משמש כמהנדס ואדריכל.
תולדות חיים
ילדותו
נולד בעיר מינסק שבבלרוס בי"א כסלו תשכ"א להוריו אליעזר שמחה ופייגע הכטמן[1] שהיו מקורבים ליהדות.
היות ובמהלך ילדותו גר בבלרוס בתקופת שלטון הקומוניסטים, הוא ומשפחתו חוו אנטישמיות נוראית בעבודה של הוריו ובלימודים שלו. אחד הדברים ששמרו עליהם זה לא ללמוד בשבת והוא ומשפחתו פעלו באומץ רב ולא נכנעו ללחצים הגדולים שהופנו כלפיהם כדי שילמדו בשבת. בנוסף לכך, הרב גכטמן היה מצוין בלימודים והתקדם מהר והוציא ציונים גבוהים מאוד בשאר לתלמידי הכיתה וכמה ימים לפני שעלה לכיתה ו' ההנהלה רצתה להעביר אותו לכיתת מחוננים כדי שבסופו ישלח לעבוד בדרגא בכירה בצבא הקומוניסטי, כששאלו את אביו סירב בתוקף ואמר להם שמשפחתו לא תעזור בשום מצב לשלטון שממרר את החיים של אחינו היהודים - ודבר כזה לא יקרה. כשהבינה ההנהלה שהאב לא מוכן להתפשר, החלה במסע השפלות ורדיפות כלפי הרב גכטמן ואחיו הצעיר מיכאל והתסיסה את התלמידים והמורים לפעול נגדם ולהשפילם, ולמרות גילם הצעיר הם עמדו בעוז ובתוקף מול האיומים. כשהבין אביו שהמצב לא יכול להימשך עשה מאמצים כבירים שאת בגרותם יעבירו בארץ ישראל ושאת בר המצווה של הרב גכטמן יחגגו בארץ ישראל ואכן לאחר ניסים גלויים ומאמצים כבירים כארבעה חודשים לפני בר המצווה של הרב גכטמן, הוא ומשפחתו הגיעו לארץ.
בתמוז תשל"ג הוא ומשפחתו עלו לארץ והשתכנו באופקים. למד בבית ספר ותיכון דתי, בתחילת שירותו בצבא שימש כלוחם ואז עבר למערך הנדסה קרבית, למד בטכניון בחיפה לימודי הנדסה ואדריכלות ובשנת תשמ"ה נהפך למהנדס ואדריכל באופן רשמי. בנוסף אחרי כמה שנים גם הפך לקבלן ואחראי בטיחות במבנים באפן רשמי.
החזרה בתשובה
עקב מגוריו בצמוד לקהילה הליטאית בעיר, משנת תשל"ט השתתף במספר סמינרים ומפגשים של קירוב ליהדות דרך הזרם הליטאי והיה קשור לקהילה הליטאית בעיר ותרם רבות הן בהנדסה והן בכסף למוסדות הליטאים והיה קשור גם למשה גפני[2] שגר בעיר אופקים.
בשנת תשמ"א החל בלימודי הנדסה ואדריכלות בטכניון בחיפה ושם נפגש לראשונה עם הרב ראובן דונין שסיפר לו רבות על הרבי ועזר לו בנושאי תורה ומצוות בלימודיו, הרב גכטמן השתדל להגיע לכל התוועדות שקיים גם כשלפעמים זה גרם לו להפסיד לימודים ובכך עשה את הצעד הראשון שלו לחסידות חב"ד.
כמה חודשים לאחר ההיכרות עם הרב דונין, רצה הרב גכטמן לברר זאת אצל רבותיו מהזרם הליטאי וכששאלם על הרבי מליובאוויטש הגיבו בזילזול ובגנאי ומאז החליט לחקור לעומק את חב"ד ואת תורת חסידות חב"ד, קרא ולמד מאות ספרי חב"ד ואף הכיר את הרב שלום דובער וולפא מספריו ונקשר אליו רבות.
התקרבותו היתה במקביל להתקרבותו של אחיו הצעיר - מיכאל, שהחל בתהליך כשנה לפניו כשפגש את הרב שבתי סלבטיצקי.
ביום הולדתו י"א כסלו תשמ"ו קיבל על עצמו הרב גכטמן להפוך לחסיד חב"ד באופן רשמי בעידוד נרחב של הרבנים שלום דובער וולפא וראובן דונין - מורי דרכו, והרבנים מאיר מארק וישראל הרשקוביץ - שלוחי הרבי באופקים. ואף בי' שבט של אותה שנה טס לחצרות קודשנו.
הרב גכטמן זכה להיות בכינוס השלוחים העולמי תשנ"ב, תשנ"ג ותשנ"ד שבאחרון זכה להיות מאחרוני העוברים ביחידות המיוחדת שקיים הרבי לשלוחים ביחד עם משפיעו הרב שלום דובער וולפא.
פעולותיו
בשנת תשנ"ה היה מחובשי כיפת יחי הראשונים ופעל להקמת קונגרס משיח העולמי ביחד עם הרב רמי אנטיאן ובהמשך להקמת קונגרס משיח בארץ הקודש ביחד עם הרב זמרוני ציק.
עקב תפקידו של הרב גכטמן כמהנדס יוצא הרבה פעמים לשטח כדי לפקח על הבנייה מקרוב ובתוך כך נפגשים עם פועלים וקבלנים שאינם יהודים ומחדיר בהם את הצורך החשוב בקיום שבע מצוות בני נח ואף בשנת תשס"ב לאחר שהתייעץ עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג היה שותף בהקמת מטה שבע מצוות בני נח ביחד עם הרב בועז קלי.
הרב גכטמן היה שותף בהקמת תומכי תמימים באר שבע ואף לתקופה קצרה היה משפיע בישיבה.
בזמן גירוש גוש קטיף פעל רבות ביחד עם הרב שלום דובער וולפא כדי למנוע את הגירוש ובזכות הקרבה של אופקים לגוש קטיף ביתו נהפך לחמ"ל כניסה לגוש בזמן שנאסר להיכנס לשם.
באופקים
כששאל את הרבי האם להמשיך בשליחות באופקים ענה לו הרבי בחיוך שימשיך את שליחותו באופקים ויפעל להפצת המעיינות בקרב חבר העמים.
הרב גכטמן כיהן במשך שמונה שנים כמהנדס העיר אופקים, הינדס עשרות בתים ברחבי הארץ ובעיקר באזור הדרום ואף שותף בהנדסת קריית הממשלה ועיריית אופקים החדשה. נחשב ידיד קרוב של ראש העיר מר איציק דנינו ובעזרת ידידות זו עזר רבות להתפתחות קהילת חב"ד באופקים וקריאת שכונה על שם הרבי בעיר אופקים.
בנוסף הרב גכטמן שותף בפעילות חב"ד אופקים כבר מהקמתו בשנת תשמ"ו. קירב עשרות אנשים לחב"ד ואף חלקם היום עומדים בראש משפחות חב"דיות לתפארת ועוסק רבות בהחזרה בתשובה. הרב גכטמן מתנדב רבות בפעילות של הסברה ליוצאי חבר העמים באופקים ובבאר שבע ופועל רבות להחדיר גם בהם ענייני יהדות.
הרב גכטמן משמש כמנהל סניף יד לאחים באופקים ופועל רבות להצלת יהודים בעיקר מיוצאי חבר העמים שנתפסו ברשת המסיון. בנוסף לכך אחיינו - חנוך גכטמן הוא ראש אגף ללחימה במיסיון ביד לאחים ועוזר לו רבות.
הרב גכטמן בנוסף גם משמש כמשפיע בקהילת חב"ד באופקים.
בשנת תשפ"ב לקח על עצמו הנהלת מקווה חדש ומפואר והעביר את המקווה לשליטת חב"ד.
ביצועו כמהנדס
מתוקף תפקידו כמהנדס ואדריכל במקצועו היה ממונה הבטיחות ושותף בהנדסת בית אגו"ח בכפר חב"ד כמו כן היה שותף בבניית מוסדות חב"ד ברחבי הארץ והעולם, ביניהם היכל אדמו"ר הזקן בהאדיטש, החנוכייה הגדולה בעולם, מקווה חב"ד באופקים לנשים, תלמוד תורה חב"ד באופקים, בית הכנסת המרכזי באופקים ואף עזר רבות להנדסה ראשונית והדמיית הארמון למלך המשיח ועזר בתכנון שיפוץ קברי רבותינו נשיאנו.
משפחתו
- רעייתו, פנינה גכטמן - ממנהלות ארגון נשי ובנות חב"ד אופקים.
- אחיו, הרב מיכאל גכטמן - שליח במגדל העמק.
- בנו, הרב שמואל גכטמן - שליח הרבי בספרד.
- בנו, ר' יוסי גכטמן - יהוד.
- חתנו, ר' אריה ולדמן - אופקים.
- חתנו, ר' מנדי אדרי - כפר חב"ד.
- חתנו, ר' גד כהן - קריית אונו.
קישורים חיצוניים
- החלה בניית המקווה באופקים, כתבת על בניית המקווה באופקים