ישראל משה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה, ניסוח, עדכון, עריכה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (החזרת עברית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=רבי ישראל משה | |שם=רבי ישראל משה פרידמן | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
[[קובץ:ישראל משה פרידמן.png|ללא מסגרת|ממוזער|האדמו"ר מסדיגורה]] | [[קובץ:ישראל משה פרידמן.png|ללא מסגרת|ממוזער|האדמו"ר מסדיגורה]] | ||
|כינוי=האדמו"ר | |כינוי=האדמו"ר מסדיגורה | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
|תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] | |תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= | ||
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] | |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה | ||
}} | }} | ||
[[קובץ: | [[קובץ:סדיגורה בב.jpg|ממוזער|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]] | ||
רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר | רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי ישראל משה | רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן. | ||
נקרא על שם אבי שושלת [[ | נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן. | ||
בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'. | בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'. | ||
בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו. | בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו. | ||
הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - | הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון. | ||
עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי | עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון. | ||
קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | ||
בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו. | בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו. | ||
הנהיג את עדתו במשך שבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות. | הנהיג את עדתו במשך שבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון הייסט למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו. | בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון הייסט למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו. | ||
האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים. | האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים. | ||
לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד והשלוחים, וציין בהזדמנויות רבות את ההתפעלות מעבודתם. הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בשמשו כאדמו"ר. | לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד והשלוחים, וציין בהזדמנויות רבות את ההתפעלות מעבודתם. הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בשמשו כאדמו"ר. | ||
פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
באור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. | באור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. | ||
בצוואתו מינה את החמישי מבניו{{הערה|לאדמו"ר היו שישה בנים}}, הרב יצחק יהושע העשיל בן ה-24, לממלא מקומו בבני ברק. | בצוואתו מינה את החמישי מבניו{{הערה|לאדמו"ר היו שישה בנים}}, הרב יצחק יהושע העשיל בן ה-24, לממלא מקומו בבני ברק. | ||
בנוסף, מונה גם האח הבכור רבי מרדכי שלום יוסף לכהן כאדמו"ר | בנוסף, מונה גם האח הבכור רבי מרדכי שלום יוסף לכהן כאדמו"ר מסדיגורה בירושלים והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־02:41, 12 בדצמבר 2021
| רבי ישראל משה פרידמן | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| האדמו"ר מסדיגורה | |
| לידה | ד' מנחם אב תשט"ו |
| ניו יורק | |
| פטירה | כ"א מנחם אב תש"פ |
| מקום פעילות | לונדון, בני ברק |
| השתייכות | חסידות רוז'ין סדיגורה |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
רבי ישראל משה פרידמן (ד' מנחם אב תשט"ו (23 ביולי 1955) - כ"א מנחם אב תש"פ (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מסדיגורה וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חיים
רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.
נקרא על שם אבי שושלת רוז'ין, רבי ישראל מרוז'ין ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.
בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'.
בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.
הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה "אור ישראל" בשכונת גולדרס גרין בלונדון.
עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.
קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי שמואל וואזנר, רבי משה פיינשטיין, רבי דוד פוברסקי, רבי יצחק יעקב וייס ורבי חנוך דב פאדווא.
בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו.
הנהיג את עדתו במשך שבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.
קשריו עם חסידות חב"ד
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון הייסט למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' אליהו יוחנן גוראריה רבה של חולון, שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.
האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים.
לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד והשלוחים, וציין בהזדמנויות רבות את ההתפעלות מעבודתם. הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בשמשו כאדמו"ר.
פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.
פטירתו
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים.
מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ. שבוע לפני פטירתו עוד הספיק להשתתף בלוויתו של אחד מחסידיו שנדבק בנגיף הקורונה ונפטר.
באור לכ"א מנחם אב תש"פ התמוטט בביתו שבבני ברק והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים.
בצוואתו מינה את החמישי מבניו[1], הרב יצחק יהושע העשיל בן ה-24, לממלא מקומו בבני ברק.
בנוסף, מונה גם האח הבכור רבי מרדכי שלום יוסף לכהן כאדמו"ר מסדיגורה בירושלים והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה בלונדון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לאדמו"ר היו שישה בנים