סדר קדשים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 17: שורה 17:
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]].
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|סוף פרשת קדושים}} כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק ה[[חכמה]] שמתוך התורה, דהיינו [[חמשה חומשי תורה]] - מ[[תורה שבכתב]], וסדר קדשים - מתוך [[תורה שבעל פה]].
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= באורי אדמו"ר הצמח צדק על מסכת קדשים] {{הב}}
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=332&hilite= ביאורי אדמו"ר הצמח צדק על מסכת קדשים] {{הב}}


{{שס}}
{{שס}}

גרסה אחרונה מ־20:14, 18 בנובמבר 2021

סדר קדשים הוא סדר משניות העוסק בהלכות הקרבנות והמנחות, בית המקדש והעובדים בו, והמסתעף.

חיוב לימוד סדר קדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון, ומותר לו לבטל מצוות פריה ורביה כדי ללמוד תמיד תורה בלא הפסק.

לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי:

1. כך היא ההלכה - "ילמוד תורה ואחר כך ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר[1], ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.

2. אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר נשים ונזיקין לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי שמצוות ושננתם וכן הלאו של "ופן יסור מלבבבך כל ימי חייך" חלה על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות לכהנים ולמלך, וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.

3. מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו[2].

4. כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן[3]

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן מבאר בליקוטי תורה[4] כי כאשר האדם יודע וזוכר את כל התורה כולה הוא דבוק בשלימות כל חלקי הנפש בקב"ה. ומי שאין לו אפשרות, ילמוד לכל הפחות את חלק החכמה שמתוך התורה, דהיינו חמשה חומשי תורה - מתורה שבכתב, וסדר קדשים - מתוך תורה שבעל פה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. וכן פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באבן העזר סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה
  2. שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שבנדרים דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, הלכות כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.
  3. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן קונטרס אחרון יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.
  4. סוף פרשת קדושים