שאול אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''שאול אלתר''' (יליד [[תשי"ז]]) הוא מנהיג קהילת "פני מנחם" ב[[חסידות גור]], ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו"ר השישי מגור]] בעל ה'פני מנחם'. | הרב '''שאול אלתר''' (יליד [[תשי"ז]]) הוא מנהיג קהילת "פני מנחם" ב[[חסידות גור]], ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו"ר השישי מגור]] בעל ה'פני מנחם'. | ||
==תולדות | == תולדות חייו == | ||
הרב אלתר נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר השישי לשולשלת גור (משנת [[תשנ"ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ"ו]]). | |||
חלק מחסידי גור | בשנת [[תשל"ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' משה רובנישטיין, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת "אור שמחה". בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה הוא שימש כראש ישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]]. | ||
חלק מחסידי גור רואים בו כאדמו"ר, בעקבות כך פרש הרב אלתר יחד עם קבוצה של חסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם "מוסדות פני מנחם"{{לדייק}}. | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== |
גרסה מ־18:14, 9 בנובמבר 2021
הרב שאול אלתר (יליד תשי"ז) הוא מנהיג קהילת "פני מנחם" בחסידות גור, ובנו של האדמו"ר השישי מגור בעל ה'פני מנחם'.
תולדות חייו
הרב אלתר נולד בז' תמוז תשי"ז לאביו הרב פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר השישי לשולשלת גור (משנת תשנ"ב עד לפטירתו בתשנ"ו).
בשנת תשל"ז נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' משה רובנישטיין, מבוגרי ישיבת תורת אמת. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת "אור שמחה". בשנת תשנ"ג מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות גור בה הוא שימש כראש ישיבה עד לסגירתה בשנת תשע"ו.
חלק מחסידי גור רואים בו כאדמו"ר, בעקבות כך פרש הרב אלתר יחד עם קבוצה של חסידיו והקים מוסדות עצמאיים מחסידות גור, בשם "מוסדות פני מנחם"[לא מדוייק].
קשריו עם חב"ד
אביו הפני מנחם היה בקשר עם הרבי, באחד ממכתביו הוא מזכיר את בנו רבי שאול אלתר, וכותב שהוא הספיק לסיים את הש"ס פעמיים[1]. בילדותו השתתף בקייטנת חב"ד שבכפר חב"ד. לקראתו חתונתו שלח אביו הפני מנחם, מכתב להרבי בו הוא מבשר על החתונה[1].
הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל הרבי, ואף נכנס עם אביו ליחידות. בהזדמנות סיפר שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי ביחידות, כיוון שהיה עסוק כל הזמן בלחקוק את דמותו של הרבי[2].
השתתף באירועים חב"דים רבים[3]. בשנת תשע"ז השתתף באירועי י"ט כסלו בבנייני האומה, ונאם על החשיבות בלימוד חסידות[4].
הרב אלתר מרבה לעיין ולצטט מתורת חב"ד[דרוש מקור].
הרב אלתר נוהג לקרוא מדי פעם את שבועון כפר חב"ד, ומפעם לפעם מעיר על תכנים הנכתבים בו. כתוצאה מכך, נוצרו קשרי ידידות בינו ובין הרב יוסף יצחק חיטריק הכותב מדור קבוע בשבועון זה. וכשהרב חיטריק שהה בבית רפואה עקב מצבו הרפואי לכמה שבועות, ביקרו הרב אלתר ושוחח עימו[5] ושמר איתו על קשר עד החלמתו.