יחזקאל פייגין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Faigen, Yechezkel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו]] | [[קובץ:Faigen, Yechezkel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל פייגין עם בני משפחתו]] | ||
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' (המכונה '''חאצ'ע'''; [[תרנ"ה]] - [[י' בכסלו]] [[תש"ב]]) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ומנהל מחתרת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. | ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' (המכונה '''חאצ'ע'''; [[תרנ"ה]] - [[י' בכסלו]] [[תש"ב]]) היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומנהל מחתרת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[ | נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. | ||
בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד]] לילדי משפחת | בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה. | ||
בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה. | בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה. | ||
מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | ||
בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי. | בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. | בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. | ||
בשנת תרפ"ט זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר שליט"א | בשנת [[תרפ"ט]] זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ו[[הרבנית]] הצדקנית נ"ע. | ||
== עבודתו בישיבת תומכי תמימים== | == עבודתו בישיבת תומכי תמימים== | ||
בשנת | בשנת [[תרפ"ב]] (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, והרב פייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה ב[[פולטבה]], מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון ב[[ר"מ]] ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף [[תרפ"ג]] (1923) שעה שה[[נ.ק. ו. ד.]] ([[המשטרה החשאית]] של [[ברית המועצות]]) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר [[נעוועל]], שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] - לעיר [[חרקוב]], שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) חזרה הישיבה ל[[חרקוב]], שם שהתה עד חורף [[תרפ"ז]] (1927). | ||
בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דניפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]. | בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דניפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==מזכיר אדמו"ר הריי"צ== | ==מזכיר אדמו"ר הריי"צ== | ||
בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר אדמו"ר הריי"צ אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל. | בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]] אחר מאסרו של מזכירו הרב [[אלחנן דב מרוזוב]], ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל. | ||
עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מ[[רוסיה]] ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. | עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מ[[רוסיה]] ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשנת [[תר"צ]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם. | בשנת [[תר"צ]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם | בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם אדמו"ר הריי"צ ל[[ורשה]], וב[[תרצ"ה]] - ל[[אטווצק]]. בשנים אלו שימש כמנהל ו[[משפיע]] ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" | בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" בקובץ [[התמים (ורשה)]]. | ||
==השואה== | ==השואה== | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]]. | ||
ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה ל[[ארצות הברית]] שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה. | ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה ל[[ארצות הברית]] שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה. | ||
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי | נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו. | ||
בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם | בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | ||
==חקירת דמותו וכתביו== | ==חקירת דמותו וכתביו== | ||
גרסה מ־15:00, 2 באוגוסט 2021
החסיד הרב יחזקאל פייגין (המכונה חאצ'ע; תרנ"ה - י' בכסלו תש"ב) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ ומנהל מחתרת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות.
תולדות חיים
נולד בשנת תרנ"ה, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לייסד את ישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה, וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.
בשנת תרע"ח לאחר העברת הישיבה לעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה, נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.
בשנת תר"פ (1920) נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מהומל (בן דודו של הסופר הלל צייטלין). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר קרמנצ'וג, עד לחורף תרפ"א (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה.
מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו,
בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כחוזר ראשי.
בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך).
בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה.
בשנת תרפ"ט זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבנית הצדקנית נ"ע.
עבודתו בישיבת תומכי תמימים
בשנת תרפ"ב (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, והרב פייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה בפולטבה, מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון בר"מ ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף תרפ"ג (1923) שעה שהנ.ק. ו. ד. (המשטרה החשאית של ברית המועצות) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ - לעיר חרקוב, שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר רוסטוב. בשנת תרפ"ד (1924) חזרה הישיבה לחרקוב, שם שהתה עד חורף תרפ"ז (1927).
בנוסף לעבודתו כר"מ, ראש ישיבה ומשפיע, כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי ברית המועצות. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב לוי יצחק שניאורסון רבה של העיר דניפרופטרובסק, אביו של הרבי מליובאוויטש.
מזכיר אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרפ"ז החל לכהן כמזכיר אדמו"ר הריי"צ אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.
עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה בתרפ"ח התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כמשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא.
בשנת תר"צ נסע לארצות הברית יחד עם חיים ליברמן על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.
בשנת תרצ"ג עקר עם אדמו"ר הריי"צ לורשה, ובתרצ"ה - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ומשפיע ישיבות תומכי תמימים בפולין.
בשנת תרצ"ד (1934) התמנה לשמש כמשגיח בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בקובץ התמים (ורשה).
השואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בקיץ תרצ"ט (1939), עבר הרי"פ עם רבו לורשה על מנת לנסות לחצות משם את הגבול לריגה. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב הלל צייטלין.
בה' בטבת ת"ש (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את הגבול לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע לארצות הברית. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה.
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.
בי' בכסלו תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד), הרב יהודה הבר, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את הספר תורה מארון הקודש ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה" ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.
בשנת תש"ה (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לאדמו"ר הריי"צ התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.
חקירת דמותו וכתביו
בעשור האחרון החלה עדנה מחודשת לכתביו ודמותו כאשר מכתבים שכתב לאנ"ש ברחבי העולם התפרסמו בבימות שונות. מי שאוסף את הכתבים ודואג לסידורם חקירתם ופרסומם הוא חבר מערכת אוצר החסידים הרב אהרן לייב רסקין.
משפחתו
- בתו מאשא
- בתו רחל
- בתו חנה
- בתו עלקא
- בנו שמואל ליב
כולם נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש בריגה.
גיסיו: הרב שלום פוזנר הרב אהרן אליעזר צייטלין
לקריאה נוספת
- חזון יחזקאל - ההתקשרות בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב נחום גרינוואלד, היכל הבעש"ט, גליון ל"ג.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- הרי"ף מכתבים ותולדות חייו, תדפיס, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין
- קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות
- תשורה מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע. - הרב אהרן לייב ראסקין, מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' בשבת חנוכה? - באתר שטורעם
- הנסיונות להצלתו, ותיעוד המצבה של גיסתו בה הונצח שמו
