קידוש השם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". | '''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". | ||
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&hilite=314c471b-6a98-49f3-91e5-ce6ebc5ca6e7&st=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D&pgnum=181 ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167)] | גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&hilite=314c471b-6a98-49f3-91e5-ce6ebc5ca6e7&st=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D&pgnum=181 ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167)]</REF> | ||
בכל המצוות ישנו את החיוב של "וחי בהם", לא ליהרג אלא לעבור על העבירה כדי לקיים את המצווה של "וחי בהם" בה מגבילה התורה את מצוותיה שהיא רק באופן שהאדם עדיין חי אחרי קיום המצווה, אך באופנים הנ"ל על האדם לקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלקיך", מפני שבאופן הנ"ל כגון בשלושת העבירות החמורות או בשעת הגזירה - תלויה בעבירה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, עליה מצווה האדם "ובכל נפשך" - אפילו מוסר את נפשך. נימוקי יוסף ועוד ראשונים בסנהדרין. | כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר מוסרים בפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'. | ||
בכל המצוות ישנו את החיוב של "וחי בהם", לא ליהרג אלא לעבור על העבירה כדי לקיים את המצווה של "וחי בהם" בה מגבילה התורה את מצוותיה שהיא רק באופן שהאדם עדיין חי אחרי קיום המצווה, אך באופנים הנ"ל על האדם לקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלקיך", מפני שבאופן הנ"ל כגון בשלושת העבירות החמורות או בשעת הגזירה - תלויה בעבירה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, עליה מצווה האדם "ובכל נפשך" - אפילו מוסר את נפשך.<REF>נימוקי יוסף ועוד ראשונים בסנהדרין.</REF> | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־23:06, 3 בפברואר 2010
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
קידוש השם היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי".[1]
כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר מוסרים בפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'.
בכל המצוות ישנו את החיוב של "וחי בהם", לא ליהרג אלא לעבור על העבירה כדי לקיים את המצווה של "וחי בהם" בה מגבילה התורה את מצוותיה שהיא רק באופן שהאדם עדיין חי אחרי קיום המצווה, אך באופנים הנ"ל על האדם לקיים את מצוות "ואהבת את ה' אלקיך", מפני שבאופן הנ"ל כגון בשלושת העבירות החמורות או בשעת הגזירה - תלויה בעבירה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, עליה מצווה האדם "ובכל נפשך" - אפילו מוסר את נפשך.[2]
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167)
- ↑ נימוקי יוסף ועוד ראשונים בסנהדרין.