משתמש:ליקוטי דיבורים: הבדלים בין גרסאות בדף
ליקוטי דיבורים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ליקוטי דיבורים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
<br> | <br> | ||
{{יישור טקסט|מרכז|<big>'''<big><big>למשתמש זה אין דעה בענין הפולמוס בחב”ד.</big><big>'''</big>}} | {{יישור טקסט|מרכז|<big>'''<big><big>למשתמש זה אין דעה בענין הפולמוס בחב”ד.</big><big>'''</big>}} | ||
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}} | {{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}} | ||
גרסה מ־11:56, 13 במאי 2021
{{{שם}}}
| תיבות משתמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ב"ה
שלום וברוכים הבאים לדף משתמש של ליקוטי דיבורים.
ציוני דרך
- ביום שלישי כ"ט באייר תשפ"א- נוצרתי.
- בא’ סיוון תשפ”א מלאו לי 100 עריכות.
ערכים שיצרתי
- משתמש:ליקוטי דיבורים
- שיחת משתמש:ליקוטי דיבורים
- כנסת הגדולה
- ועוד במרחב האישי
אצור הרבה ערכים בהמשך. כרגע מתמקד בעריכות.
ערכים שערכתי/שיפרתי
- הרב ישראל אלחנן מישולובין
- ישיבת אהל מנחם מענדל צפת
- הרב שניאור זלמן קפלן
- אגודת חסידי חב"ד בישראל
- אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
- רשת אהלי יוסף יצחק
- צעירי אגודת חב"ד בישראל
- הרב חיים יהודה קרינסקי
- הרב יוסף יצחק אהרונוב
ועוד עשרות רבות שאין מקום בדף זה לכתוב את כל זה
היום יום
היום יום, י"ד באדר ה'תשפ"ה - פורים, יום שישי:
י"ד אדר א'
אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "די מאמרים וואס זיינען געדרוגט אין לקוטי תורה, האט דער טאטע (הצמח צדק) אויסגעקליבען פון צוויי טויזענט מאמרים".
תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "המאמרים שנדפסו בלקוטי תורה, ליקט האבא (הצמח צדק) מתוך אלפיים מאמרים".
י"ד אדר ב'
פורים. בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום.
במגלה שכתב אבי אדוני זקני מורי ורבי לא נכתבו בני המן בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
בתורה אור ביאור ד"ה "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת עתיק בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שבחכמה נעשה חכמה שבמלכות כו'".