מאיר מאירי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:20, 4 במאי 2021

הרב מאיר מאירי הוא רב בית הכנסת חב"ד וראש כולל להוראה "שערי גאולה" בקריית גת.

תולדות חיים

נולד בה' אב תשט"ו בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ליהדות בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו.

כשסיים את שירותו הצבאי נסע לקנדה להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס לבית חב"ד והמשיך את תהליך התקרבותו ליהדות, ולאחר מכן בסינסינטי אוהיו אצל שליח חב"ד הרב שלום בער אלפרוביץ' שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה לבעלי תשובה.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של הצבא. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שם קיבלו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בחום ובלבביות.

בישיבה בצפת למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של הרבי, ובהמשך, לקראת פורים בשנת תשמ"ב, נסע לרבי ל-770 שם הצטרף אל תלמידי ה'קבוצה' במשך חצי שנה.

לאחר חתונתו בתשד"מ עם מרת חנה הזוג קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש כולל בישיבה בקריית גת. לאחר הסכמה מהרבי על המעבר לקריית גת, עברו בני המשפחה לגור בעיר.

בית הכנסת "שערי גאולה"

בקרית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקריה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.

כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב שלום דובער וולפא כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שכתה לרבי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו. הרבי כתב לאותו יהודי שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.

בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.

כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי כולל הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים רצינית. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של צבאות ה' לילדים.

בית הכנסת והקהילה חדורים בענייני גאולה ומשיח בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.

בשנת תשע"ח חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת 770^[1].

משפחתו

בנו, הרב בנימין מאירי - משפיע בישיבת חח"ל צפת קטנה.
בנו, הרב אברמי מאירי - שליח הרבי ס. פדרו גוטמאלה.
בנו, הרב משה מאירי - משגיח בישיבת חח"ל צפת קטנה.
חתנו, הרב מנחם מענדל קעניג - משלוחי הרבי בקריית גת ומשפיע בישיבה קטנה ראשון לציון.
בתו, מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק מיודובניק, כפר חב"ד.
בנו, הרב חיים מאירי - משלוחי הרבי בגבעת אולגה, חדרה.
בנו, הרב מנחם מענדל מאירי.

קישורים חיצוניים

מאיר עומד בשערי גאולה שבועון בית משיח 937
שערי גאולה תגית באתר חב"ד אינפו

הערות שוליים

↑ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה' באתר חב"ד אינפו.

[1] קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה' באתר חב"ד אינפו.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת}}
 [[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]]
 הרב '''מאיר מאירי''' הוא רב בית הכנסת חב"ד וראש כולל להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
@@ שורה 15: / שורה 14: @@
 ==בית הכנסת "שערי גאולה"==
-בקרית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר כאשר מאות משפחות כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקריה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.
+בקרית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקריה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.
-כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שכתה לרבי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו. הרבי כתב לאותו יהודי שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.
+כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שכתה לרבי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו. הרבי כתב לאותו יהודי שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.
-בהמשך בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.
+בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.
-כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי כולל הוראה לאברכים שפועל במקום כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים רצינית. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של צבאות ה' לילדים.
+כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים רצינית. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים.
-בית הכנסת והקהילה חדורים בענייני גאולה ומשיח בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.
+בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.
 בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.