מיהו יהודי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:00, 21 במרץ 2021

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מיהו יהודי היא שאלה שהתעוררה פעמים רבות שהתשובה לכך היא יהודי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה, בשנת תש"ל החל הרבי במבאק גלוי^[1] בתיקון חוק השבות הקובע ש"יהודי – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר", ולהוסיף את המילה "כהלכה" משום שמצב זה יאפשר רישום גויים שהתגיירו שלא לפי דרישות ההלכה כיהודים (למשל גויים שעברו גיור רפורמי), דבר שעלול להביא להתבוללות כאשר בארץ הם רשומים כיהודים בעוד שלפי ההלכה הם גויים.

בהלכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אישים שיהדותם מוטלת בספק

יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה הינם קהילה המכונה "ביתא ישראל" המגיעה מאתיופיה, יהדותם של הקהילה מוטלת בספק בעוד הקהילה עצמה טוענת שהיא מצאצאיה עשרת השבטים^[2], קודם "מבצע משה" שדאג להעלת יוצאי אתיופה לארץ ישראל בשנת תשמ"ה, פסקה הרבנות הראשית שיש לעשות להם גיור לקולה ללא ברית מילה, הרב עובדיה יוסף פסק שהם יהודים לכל דבר^[3], הרב משה פיינשטיין פסק שאף שיהדותם מוטלת בספק יש לקבלם ולצרפם למניין^[4].בשנת תש"פ החליטה הרבנות הראשית לקבל את פסיקתו של הרב עובדיה בנוגע ליהדותם, דבר שעורר מחלוקת מצד העדה החרדית הסוברת שעליהם לעבור גיור לחומרה.

הרבי נמנע באופן מובהק מלהתערב בצד ההלכתי של הסוגיה, בשל העובדה שהתערבו בה שיקולים פוליטיים, ובשל העובדה שהפסיקה ההלכתית מצריכה מחקר אובייקטיבי מקיף ומעמיק.

פרשת הממזרים

ערך מורחב – פרשת הממזרים

חוק השבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עם הקמת מדינת ישראל נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת היהודי בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני נישואין גירושין ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

פניית בן גוריון לחכמי ישראל

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".

בשנת תש"ל בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"^[5]. ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור^{[דרושה הבהרה]}.

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:

במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:
דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.
על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.
האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.

— אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד

תשל"ז - תשמ"ט

בקיץ של שנת תשל"ז הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר מנחם בגין, אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.

בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת תשמ"ב, העלה חבר הכנסת הרב אברהם יוסף שפירא הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מגור באותם ימים רבי שמחה בונם אלתר, במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד^[6].

בכ"ד טבת תשמ"ג התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין מזכירות הרבי לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר, האדמו"ר מגור באותה תקופה רבי שמחה בונם אלתר, ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלתר, האדמו"ר מסלונים, ועוד^{[דרושה הבהרה]}.

שבועיים לפני פטירת הרב נחום טרבניק, ביום י"ט באלול תשמ"ג, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

בהקמת הממשלה בשנת תשד"מ שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה יצחק שמיר לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.

חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' שמואל חפר, ר' דובער חן, ר' טוביה בלוי, ר' זושא וילימובסקי

בחשוון תשמ"ד החלה החתמה של "עצמות המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה יצחק שמיר לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' זושא וילימובסקי אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר שמיר קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת בחירות תשמ"ט, עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק^[7]. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.

הועד למען שלימות העם

ערך מורחב – הועד למען שלימות העם

על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם הועד למען שלימות העם. יושב ראש הועד היה הרב יהודה פלדי. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב נחום טרבניק על ידי הרבי למלא את מקומו. בשנים מאוחרות יותר כיהנו כראשי הוועד הרב שמואל חפר והרב יצחק הולצמן.

בהתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לשאת דברים על הפעילות לתיקון החוק, על אף העובדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיום דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך^[8].

הווה

בכללות יש להעיר שבהתוועדות שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשל"ה התבטא הרבי שיילחם על מיהו יהודי עד שמשיח יבוא.

בתקופת כינוס השלוחים תשמ"ח הרבי הזמין את הרב אברהם שם טוב ליחידות, והורה לו^[9] לדבר במשך הכינוס על כך שהשלוחים לא צריכים להתעסק עוד בכך אולם בעקבות שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו, הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו^[^{דרוש מקור]}.

בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט^[10] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, והובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לענין מיהו יהודי, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיוצא בזה - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לרב יצחק הולצמן שהיה מראשי הוועד למען שלימות העם להמשיך ולדרוש זאת^[11].

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב יעקב יהודה העכט מח' טבת תשמ"ט^[12] כתב הרבי:

"לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".

במענה לרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי^[13]:

"1) (כבר נדפס) זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת וכו'

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו היפך אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה רק לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע וכיוצא בזה

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - שלמעשה אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של 40 שנה באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים להכניס לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו ביניהם ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים במונטריאול שבקנדה שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך^[12]:

"דברתי בארוכה – ויתאספו אגו"ח ועסקני חב"ד לדון בכובד ראש מה ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה ותיכף ומיד לנאום וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"

בכ"ו מנחם אב תש"נ כתב הרבי למרת אדל פלדי (אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי, יו"ר הוועד למען שלימות העם) על פעולות הוועד מכאן ולהבא:

"לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.

לקריאה נוספת

בין ישראל לעמים- לוי יצחק הולצמן, עיתון כי קרוב מס' 46.
הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי, סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, שבועון כפר חב"ד גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30

קישורים חיצונים

בין ישראל לעמים, סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך כי קרוב, ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ
מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק - ראיון עם הרב שמואל חפר, יו"ר הוועד למען שלימות העם, מנחם זיגלבוים, בית משיח -
הוא מניח תפילין פסולות הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! -
לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות -
מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי
פרסום ראשון: הגהות הרבי על טיוטת המכתב על "מיהו יהודי?"
טורים באתר COL: הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן • הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי • "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד" • להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי" • כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות • למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים • כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי' • כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן • תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה • החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי
הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי
"החלטה אומללה": מלחמתו של הרבי לתיקון חוק השבות
"לבטל החוק המוזר והמאוס"

הערות שוליים

↑ על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי לשלשלת היחס שלו בהיום יום, ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.
↑ אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.
↑ שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.
↑ הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.
↑ נוסח חוק השבות כפי שמופיע באתר ויקיטקסט.
↑ התקשרות (גיליון) גיליון א'שנט
↑ תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439
↑ קטע וידאו מהמעמד
↑ על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: ליקוט מענות קודש תשמ"ז, חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.
↑ אתר שטורעם
↑ ספר הרב אשכנזי עמוד 609
↑ ^12.0 ^12.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט
↑ תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8

[1] על פי תיקון בכתב יד קודש של הרבי לשלשלת היחס שלו בהיום יום, ומכך משמע שהייתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.

[2] אברהם עפשטיין, אלדד הדני - סיפוריו והלכותיו במהדורות שונות על פי כתבי-יד ודפוסים עתיקים עם מבוא והערות בצירוף מאמר על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג, תרנ"א.

[3] שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן יא, ד"ה וכעת.

[4] הובא בשו"ת אגרות משה, חלק ט', עמוד קצה. אבן העזר, חלק ה', סימן א.

[5] נוסח חוק השבות כפי שמופיע באתר ויקיטקסט.

[6] התקשרות (גיליון) גיליון א'שנט

[7] תורת מנחם תשמ"ט חלק א' עמוד 439

[8] קטע וידאו מהמעמד

[9] על אף שבמשך השנים עודד הרבי גם את השלוחים לעסוק בכך. לדוגמא: ליקוט מענות קודש תשמ"ז, חודש אלול מענה לרב שלום דובער מוצקין משלוחי הרבי במונטריאול.

[10] אתר שטורעם

[11] ספר הרב אשכנזי עמוד 609

[מענות_מ"ט-12] 12.0 ^12.1 ליקוט מענות קודש תשמ"ט

[13] תשורה גרונר-פינסון תשע"ד עמוד 8

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}
+===תשל"ז - תשמ"ט===
+בקיץ של שנת [[תשל"ז]] הוקמה ממשלת ימין ראשות מפלגת הליכוד בראשות מר [[מנחם בגין]], אליה הצטרפה לראשונה בנוסף למפלגת המפד"ל גם מפלגת אגודת ישראל. בעת חתימת ההסכם הקואליציוני נכתם כי חברי כנסת מהקואליציה (הכוונה למפד"ל ולאגודת ישראל) יגישו הצעה פרטית לתיקון החוק וראש הממשלה יעשה כל שביכולתו לגבש רוב לתיקון החוק. לפועל החוק לא תוקן במסגרת אותה ממשלה בעקבות פעילות של מספר חברי כנסת דתיים לטרפוד השגת רוב לתיקון.
+בשלהי מושב החורף של הכנסת, של שנת [[תשמ"ב]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת רבו האדמו"ר מ[[גור]] באותם ימים רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה לשנת השמונים ל[[יום הולדת]]ו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]]. הייתה זו ההצבעה עם התוצאה ההשגית הגבוהה ביותר בהצבעות על תיקון החוק-56 בעד התיקון ו-57 נגד{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]}}.
+ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד{{הבהרה|מי עוד?}}.
+שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.
+מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.
+בהקמת הממשלה בשנת [[תשד"מ]] שוב נחתמה בהסכם הקואליציוני בין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לאגודת ישראל התחייבות לתיקון החוק, אך שמיר לא עמד בהתחייבותו והחוק נשאר על כנו.
+[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]
+ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצמות המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.
+בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.
+הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.
+עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}. תיקון החוק נכנס שוב בהסכם הקואלציוני אך שמיר לא עמד בהתחייבותו.
 ===הועד למען שלימות העם===
 {{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}