הרבי בפריז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
|||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778.pdf הרבי בניס]''' {{PDF}} | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778.pdf הרבי בניס]''' {{PDF}} | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]] | [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]] | ||
גרסה מ־22:16, 3 במרץ 2021
| סדרת ערכים בנושא תולדות חייו של הרבי |
פעולות הרבי מאז שנת תשי"א
|
הרבי התגורר בפריז עם רעייתו הרבנית חיה מושקא בתקופה של שבע שנים, משנת תרצ"ג עד שנת ת"ש. לא ידוע רבות על תקופה זו בחיי הרבי. הרבי עסק אז בלימוד תורה וכן למד לימודים אקדמאיים באוניברסיטה המקומית, בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. כמו כן השתתף בעסקנות הכלל של חמיו ושימש כמזכירו.
המעבר לפריז
בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את ברלין שבגרמניה בה התגוררו קודם לכן, והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.
הרבי התגורר למשך תקופה קצרה ברחוב Rue Bloment שברובע הלטיני. לאחר מכן עבר לגור ב"מלון מאקס" ברובע ה-14, בדירה קטנה וצפופה, שם התגורר עד שנת תרח"צ. לאחר מכן עבר לדירה אחרת בה שהה עד יציאתו מפריז[1].
עיסוקיו
בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[2] למד באוניברסיטת סורבון[3]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין.
באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', את שיחותיו ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד[4]. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.
בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, וכן דמי המעמד, מאגודת חב"ד בארצות הברית. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית אל הרבי הריי"צ, נעשתה בהוראתו דרך חתנו הרבי ששהה בפריז.
נסיעותיו לרבי הריי"צ
בדרך כלל נסע הרבי לבקר את חמיו בחודשים תשרי וניסן, וכן בהזדמנויות נוספות. גם אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז בתקופה זו, וכן במקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו. הרבי גם שימש כמזכירו של חמיו וחתם על כמה מאגרותיו בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.
בחודש תשרי תרצ"ה נסע לחמיו שהיה בורשה ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים ורשה ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בורשה.
בשלהי חודש חשון נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת".
בשנת תרצ"ו מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות תומכי תמימים. בשנה זו נפגש עם הרב שבתאי הכהן רפופורט (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' אהרן רוקח מבעלז.
הבריחה מצרפת
בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.
באביב ת"ש, ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.
בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.
לקריאה נוספת
- הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן, 'הרבי בפאריז', בהוצאת חז"ק הוצאה לאור (תשע"ה)
קישורים חיצוניים
- אור בעיר האורות, מתוך שבועון 'כפר חב"ד'
- התיישבות הרבי והרבנית בצרפת, באתר
- צבי שפר, הסוכה המופלאה, באתר בית חב"ד
- רישום הרבי לסורבון, באתר
- הרבי בניס
