דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
===רמב"ם מהדורת פרנקל=== | ===רמב"ם מהדורת פרנקל=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}} | ||
*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]] , ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{מקור}}. | *'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{מקור}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:49, 1 בינואר 2021
הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו - כ"ז באלול תש"ע) היה חוקר תורני ומהדיר ספרים.
תולדות חיים
נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן[1] בעיר חסלביטש כחודשיים אחר פטירת סבו הרב הרד"ץ חן ונקרא על שמו[2]. אביו היה מחסידי הרבי הריי"צ, אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו[3]. אביו התכתב תכופות עם הרבי[4] ואף העיר על ההגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שחיבר[5], ובשנת תש"ח אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות[5]. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי[דרוש מקור].
היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד[6].
היה תלמיד של הגאון הרב חיים נאה שאף ציטט אותו בספריו[7], ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו[8], אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה מתנגדי[9]. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך[10]. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה[11]. הילמן סבר שבמחלוקת בין הסטייפלר לבין הרב נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת חזון איש, אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של רמב"ם מהדורת פרנקל לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה[12].
עם השנים התקרב יותר לחזון איש, עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב שלמה ברמן שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה[דרוש מקור]. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין הגניזה החרסונית, כדלהלן.
למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן[דרוש מקור].
מחקריו
היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.
עסק בעיקר בהדרת ספרים והתאמת גירסאות שונות. היה נוהג להגיה מהגיון ולהשלים חסרונות שנשמטו מפני הדומות[13].
במהלך השנים כתב כמה ערכים באנציקלופדיה תלמודית, אך נמנע לכתוב את שמו בין עורכיה שוב מחמת השתייכותו לחוג חזון איש[דרוש מקור]. כמו כן ציין הערות ותיקונים רבים על כרכי האנציקלופדיה, שנכנסו במהדורותו החדשות שלה.
כאשר ביקשו ממנו לפרסם מאמר בקובץ התורני אור ישראל שיוצא לאור במונסי בעריכת הרב גדליה אוברלנדר שהוא חסיד חב"ד, ומפרסם מאמרים גם מחסידי מחב"ד, התבטא שאינו יכול לשתתף בו שכן זה הקובץ יותר מדאי חב"די עבורו[14].
בספר אבני חן על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.
הגניזה החרסונית
בחלקו האחרון של הספר אגרות בעל התניא ובני דורו עוסק בגניזה החרסונית. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. כתיבתו של הילמן בנושא הייתה בסגנון לוחמני ומזלזל בדעת אדמו"ר הריי"צ, ותגובותיו של הרבי לטענותיו הוסיפו אצלו ברגש הנצחנות ובכתיבה מסגנון זה, ולכן פסק הרבי מלענות לו[15].
הוצאה לאור
- "אגרות בעל התניא ובני דורו" (תשי"ג; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשנ"ג).
- פירוש הרשב"ץ על ברכות, בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות (תשל"א).
- שיטה קדמונית על מסכת קידושין, לחכם קדמון מזמן הרמב"ן (תשל"ב; מהדורת צילום נדפסה בשנת תשמ"ד).
- ספר האגרות, הנקרא בלשון ערבי כתאב אלרסאיל, לרבנו מאיר ב"ר טודרוס הלוי המכונה אבו אלעפיה (פורסם בתוך ספר זיכרון בית אהרן, תשס"ג).
- נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.
- כתב מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית, ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ההגדה של פסח עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית[16].
רמב"ם מהדורת פרנקל
| ערך מורחב – רמב"ם מהדורת פרנקל |
- רמב"ם מהדורת פרנקל - בתחילת שנות הל"מדים[17] מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את המשנה תורה במהדורה חדשה. ערך גם את ספר המצוות שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים תשל"ה-תשס"ה). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב יוסף קאפח הרב אברהם יצחק קוק הרב בן ציון אבא שאול, ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"[דרוש מקור].
הערות שוליים
- ↑ בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של הרד"ץ חן
- ↑ "שושני חן" עמוד 62
- ↑ הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו לישיבה חב"דית (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום לישיבת אחי תמימים שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ [חלק ד' עמודים ב-ג]
- ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרות: רמ"ד, רס"ז, רצ"ג, שי"ז, ש"נ, שפ"ג.
- ↑ 5.0 5.1 אגרות קודש חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)
- ↑ באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק בישיבת אחי תמימים שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב מנחם מענדל קסטל לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.
- ↑ "העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח
- ↑ "הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה.
- ↑ "ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מכ"ג ניסן תשי"א, נמצא כאן בתור תמונה
- ↑ "אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל 'האיפת צדק', וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן
- ↑ ראה כאן מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.
- ↑ הילמן שהי' באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות. ועל פי הנחיות הסטפלייער.
- ↑ כלומר: כששני משפטים סמוכים המסתיימים באותה מילה, המעתיק/מדפיס השמיט בשגגה אחד מהם, בדרך כלל מפני שטעה מהדמיון שביניהם לחשוב במבט ראשון שהמשפט נכתב בטעות פעמיים בשל הדמיון, ולא הכניסו לתבנית הדפוס.
- ↑ מפי העורך הרב גדליה אבערלאנדער
- ↑ בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כותב שזו הסיבה שפסק לענות לו.
- ↑ מזכר ברשימת העורכים בעמוד 3
- ↑ כינוי לשנים שבין תש"ל-תש"מ