מלחמת סיני – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית" |
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ ב[[י' אב]] [[תשט"ז]], הכריז נאצר נשיא מצרים על הלאמת תעלת סואץ וסגירת מיצרי טיראן לכלי שיט ישראלים, וקידם טנקים תותחים וכלי נשק לעבר הגבול עם ישראל ועיבה את שליטתו באזור חצי האי סיני ובאזור תעלת סואץ. | לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ ב[[י' אב]] [[תשט"ז]], הכריז נאצר נשיא מצרים על הלאמת תעלת סואץ וסגירת מיצרי טיראן לכלי שיט ישראלים, וקידם טנקים תותחים וכלי נשק לעבר הגבול עם ישראל ועיבה את שליטתו באזור חצי האי סיני ובאזור תעלת סואץ. | ||
החברה שניהלה עד אז את תעלת סואץ | החברה שניהלה עד אז את תעלת סואץ הייתה בשליטת [[בריטניה]] ו[[צרפת]], והם לחצו על ישראל לצאת למערכה צבאית מול מצרים כשהם מבטיחים סיוע למאמץ המלחמתי{{הערה|הגנה אווירית למקרה של התקפה מצרית על ערי ישראל, הספקת נשק צרפתית גדולה, והשמדת חיל האויר המצרי.}}, וכן הבטחה לסיוע צרפתי על רקע מלחמה זו לקבל את הידע הנדרש להקמת כור גרעיני. | ||
כדי לפתור בעיות פוליטיות שעלולות להתעורר, סיכמו נציגי שלוש המדינות על הנחתה של כוחות ישראלים בסמיכות לתעלת סואץ, לאחריו יציבו בריטניה וצרפת אולטימטום לנסיגה של מצרים וישראל מתהעלה, כאשר רק ישראל תעמוד באולטימטום ותיסוג עם כוחותיה, ואילו הצבא המצרי יוותר במקום, דבר שיהווה עילה מוצדקת להשמדת כלי הטיס שלו על ידי צרפת ובריטניה. | כדי לפתור בעיות פוליטיות שעלולות להתעורר, סיכמו נציגי שלוש המדינות על הנחתה של כוחות ישראלים בסמיכות לתעלת סואץ, לאחריו יציבו בריטניה וצרפת אולטימטום לנסיגה של מצרים וישראל מתהעלה, כאשר רק ישראל תעמוד באולטימטום ותיסוג עם כוחותיה, ואילו הצבא המצרי יוותר במקום, דבר שיהווה עילה מוצדקת להשמדת כלי הטיס שלו על ידי צרפת ובריטניה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בכ"ה חשון, ניסו כוחות צה"ל לכבוש את 'אום כתף' בו חנתה חטיבה מצרית מבוצרת ומצויידת, והכוחות כשלו במשימה ונסוגו אחור עם פצועים והרוגים, ורק למחרת הושלם כיבוש המתחם שסימן את השלב הראשון בהצלחת המבצע, כאשר המוצבים בחזית המצרית נכבשו והובקעו, והציר המוביל לתעלת סואץ נפתח בפני חיילות הטנקים והשריון של צה"ל. | בכ"ה חשון, ניסו כוחות צה"ל לכבוש את 'אום כתף' בו חנתה חטיבה מצרית מבוצרת ומצויידת, והכוחות כשלו במשימה ונסוגו אחור עם פצועים והרוגים, ורק למחרת הושלם כיבוש המתחם שסימן את השלב הראשון בהצלחת המבצע, כאשר המוצבים בחזית המצרית נכבשו והובקעו, והציר המוביל לתעלת סואץ נפתח בפני חיילות הטנקים והשריון של צה"ל. | ||
ב[[כ"ו חשון]] נערך קרב המתלה, במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים פציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה | ב[[כ"ו חשון]] נערך קרב המתלה, במסגרתו יצאה חטיבת צנחנים בפיקודו של [[אריאל שרון]] למלחמה נגד הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, במטרה להשתלט על השטח ולטהר אותו מהמצרים, פעולה שהצליחה אך גבתה את חייהם של 38 חיילים פציעתם של 120 נוספים. על אף שהיציאה לקרב זה הייתה חסרת תכלית צבאית, הוא זכה להערכה רבה בשל גילויי הגבורה של החיילים שהשתתפו בו. | ||
לאחר שהמצרים לא נענו לאולטימטום, הצטרפו למערכה כוחות חיל האויר של בריטניה ומצרים ב[[כ"ז חשון]], ופגעו קשות בחיל האוויר המצרי דבר שאיפשר לכוחות הישראלים להמשיך לנוע בבטחה לעבר תעלת סואץ תוך כיבוש והשתלטות כל המוצבים המצרים שנסוגו לאחוריהם בזה אחר זה. | לאחר שהמצרים לא נענו לאולטימטום, הצטרפו למערכה כוחות חיל האויר של בריטניה ומצרים ב[[כ"ז חשון]], ופגעו קשות בחיל האוויר המצרי דבר שאיפשר לכוחות הישראלים להמשיך לנוע בבטחה לעבר תעלת סואץ תוך כיבוש והשתלטות כל המוצבים המצרים שנסוגו לאחוריהם בזה אחר זה. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] [[פרשת תולדות]], אמר הרבי [[מאמר חסידות]] מיוחד שהחל במילים 'מים רבים'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס הרבי למלחמה ואמר: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה. . אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. | בהתוועדות [[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] [[פרשת תולדות]], אמר הרבי [[מאמר חסידות]] מיוחד שהחל במילים 'מים רבים'{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס הרבי למלחמה ואמר: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה. . אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. | ||
להתייחסות זו | להתייחסות זו הייתה משמעות רבה - בשל העובדה שגם כאשר הרבי התייחס למאורעות המתרחשים בעולם היה זה במהלך השיחות שבהתוועדות, ולא במאמר עצמו, שהוא כולו "דברי אלוקים חיים". | ||
מאמר זה קיבל משנה חשיבות - כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]], והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה. הרבי התבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}. | מאמר זה קיבל משנה חשיבות - כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]], והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה. הרבי התבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}. | ||