![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ת"ת בית ליובאוויטש – הבדלי גרסאות
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) תיקון קישור |
←פתיח: עדכון |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קובץ:בית חינוך1.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]] | [[קובץ:בית חינוך1.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]] | ||
[[קובץ:בית חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]] | [[קובץ:בית חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]] | ||
'''בית חינוך ליובאוויטש''' (מכונה גם '''חדר ליובאוויטש''' ו'''החדר החסידי''') | '''בית חינוך ליובאוויטש''' (מכונה גם '''חדר ליובאוויטש''' ו'''החדר החסידי''') היה מוסד חינוך [[חב"ד]]י על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]] ב[[כפר חב"ד]] שפעל בין השנים [[תשע"ב]] - [[תש"פ]]. | ||
החדר נפתח עם עם שלשים וארבעה תלמידים בשלושה כיתות{{הערה|הגרעין הראשוני של החיידר, הורכב מקבוצת מורים והורים לתלמידים שלימדו ולמדו קודם לכן ב'חיידר החסידי' שפעל בכפר חב"ד בשנים [[תשע"א]] - תשע"ב}}, וצמח לכמאתיים תלמידים, בכיתות א' - ח' ובגנים. בזמן חופשת הקיץ הפעיל המוסד מחנה קיץ לילדי המוסד תחת "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]". | |||
==מאפיינים== | ==מאפיינים== | ||
גרסה מ־20:32, 29 בנובמבר 2020
| בית חינוך ליובאוויטש | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]סמליל המוסד | |
| אפיון | מוסדות חינוך על טהרת הקודש |
| תאריך יסוד | תשע"א |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מנכ"ל | הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר |
| מנהל חינוכי | הרב שמואל מיפעי |
| מספר תלמידים | 200 |
בית חינוך ליובאוויטש (מכונה גם חדר ליובאוויטש והחדר החסידי) היה מוסד חינוך חב"די על טהרת הקודש בכפר חב"ד שפעל בין השנים תשע"ב - תש"פ.
החדר נפתח עם עם שלשים וארבעה תלמידים בשלושה כיתות[1], וצמח לכמאתיים תלמידים, בכיתות א' - ח' ובגנים. בזמן חופשת הקיץ הפעיל המוסד מחנה קיץ לילדי המוסד תחת "רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש".
מאפיינים
בפרסומים הרשמיים, 'מצהיר בית חינוך ליובאוויטש' על שבעה עקרונות יסוד:
- גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
- גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - לא יותר מ-25 תלמידים בהתאם להלכה שנפסקה בהלכות תלמוד תורה, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה.
- אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
- מחנכים יראי שמים ומקצועיים.
- קשר איכותי עקבי בין המחנך לחניך.
- שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, ההורים והחניך.
- צמצום חופשים והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.
עלון "רואים עלי"
לאחר שמורי התלמוד תורה ראו קושי בלימוד שיחות הדבר מלכות מפני אורכם ומושגי יסוד עמוקים, החלו בשנת תשע"ו להוציא עלון שילקט את מושגי היסוד ויסכם את השיחות בצורה קצרה וקולעת במעכב של רבנים ומשפיעים. השם שנבחר לעלון היה "רואים עלי" - על יסוד שיחתו של הרבי[2] שברגע שילד יהודי הולך ברחוב צריך שיראו עליו משיח.
את כתיבת העלון הנחה והדריך הרב חיים לוי יצחק גינזבורג שהיה ידוע בבקיאותו בספרי הדבר מלכות.
בשנת תשע"ח עבר העלון שדרוגים ובשנת תשע"ט לרגל מהדורת המאה של העלון, הוא שונה ונוספו לו מדורים חדשים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תבנית:2קישור חבד וידפו
- ידיעות וחדשות אודות החיידר
- השידוך שהצליח, סיפור מופת בעקבות תרומה למוסד - באתר
, י"ג בסיוון ה'תשע"ד
- חדשות
- כפר חב"ד: דיי קעמפ לילדי "בית חינוך ליובאוויטש", באתר כ"ו באב ה'תשע"ד
- שמחה וריקודים בבית חינוך ליובאוויטש בכפ"ח, באתר י"ז בתמוז ה'תשע"ד
הערות שוליים
- ^ הגרעין הראשוני של החיידר, הורכב מקבוצת מורים והורים לתלמידים שלימדו ולמדו קודם לכן ב'חיידר החסידי' שפעל בכפר חב"ד בשנים תשע"א - תשע"ב
- ^ שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב