אגרת הקודש - סימן י"ח

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ח של אגרת הקודש מבאר את שני מיני אהבות ה', אהבה בתענוגים שהיא עבודה השייכת רק לצדיקים ובאה לאחרי שהנפש חשה את טוב תענוד עבודת ה', ואהבת ה' השייכת גם לרשעים והיא רצון והשתוקקות לקרבת אלוקים, ואהבה זו היא לפעמים בגלות והסתר.

מבוא לפרק

שני מיני אהבה באהבת השם ישנם, הראשונה היא אהבה הנקראת "אהבה בתענוגים" זהו אהבה של צדיקים ובמקביל זהו גם מתן שכרם של צדיקים שיושבים ומתענגים על זיו השכינה בגן עדן. אך לא כל אדם זוכה לכך כי זהו בבחינת "עבודת מתנה אתן את כהונתכם", והזר הקרב וגו', אך השנית היא אהבה שהנפש מתאווה ומשתוקקת לדבקה בו יתברך. והריחוק מהשם רע לה מאד, ואהבה זו היא מסותרת בלב כל איש ישראל ואנו מתפללים ומעטירים לפני הבורא יתברך שיוציא ממסגר אסיר ותתגלה אהבה זו בכל ישותנו.

גוף הפרק

אגרת י"ח

יח כתיב מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. הנה ב' מיני אהבות הן הא' אהבה בתענוגים, דהיינו שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה בטעמה כי טוב ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא מעין עולם הבא ממש שנהנין כו' ועל זה כתיב שמחו צדיקים בה' ולא כל אדם זוכה לזה וזו היא בחינת כהנא ברעותא דלבא שבזוהר הקדוש ועל זה נאמר עבודת מתנה וגו' והזר הקרב וגו' כי אין דרך להשיגה על ידי יגיעת בשר כמו היראה ששואלין עליה יגעת ביראה ואוי לבשר שלא נתייגע ביראה כמו שאיתא בר"ח וכתיב ביראה אם תבקשנה ככסף וגו' מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש אחר אוצרות. אבל אהבה רבה זו [אהבה בתענוגים] נופלת לאדם מאליה מלמעלה בלי שיכין ויכוון לה אך ורק אחר שנתייגע ביראת הרוממות והגיע לתכלית מה שיוכל להשיג ממנה לפי בחינת נשמתו אזי ממילא באה האהבה בתענוגים מלמעלה לשכון ולהתייחד עם היראה כי דרכו של איש לחזר כו' כמו שאיתא בליקוטי אמרים. והשנית היא אהבה ותאוה שהנפש מתאוה ואוהבת וחפיצה לדבקה בה' לצרור בצרור החיים וקרבת אלהים טוב לה מאד ובו תחפוץ ורע לה מאד להתרחק ממנו יתברך ח"ו להיות מחיצה של ברזל מהחיצונים מפסקת ח"ו, ואהבה זו היא מוסתרת בלב כלל ישראל אפילו ברשעים וממנה באה להם החרטה אך מפני שהיא מוסתרת ונעלמה בבחינת גלות בגוף הרי הקליפה יכולה לשלוט עליה, וזהו רוח שטות המחטיא לאדם וע"כ עבודת האדם לקונו היא להתחזק ולהתגבר על הקליפה בכל מכל כל דהיינו מתחלה לגרשה מהגוף לגמרי ממחשבה דבור ומעשה שבמוח ולשון ורמ"ח אברים ואח"כ יוכל גם כן להוציא ממסגר אסיר בחוזק יד, דהיינו להיות חזק ואמיץ לבו בגבורים להיות האהבה המסותרת נגלית בגילוי רב בכל כחות חלקי הנפש שבגוף דהיינו העיקר בשכל ובמחשבה שבמוח שהשכל יחשב ויתבונן תמיד כפי שכלו והשכלתו בבורא יתברך איך שהוא חיי החיים בכלל וחיי נשמתו בפרט וע"כ יכסוף ויתאוה להיות דבוק בו וקרוב אליו כוסף טבעי כבן הכוסף להיות תמיד אצל אביו, וכמו אש העולה למעלה תמיד בטבעה למקורה וכל מה שיתמיד לחשוב בשכלו כוסף זה ככה יתגבר ויתפשט כוסף זה גם בפיו ובכל אבריו לעסוק בתורה ומצות לדבקה בהם בה' ממש דאורייתא וקוב"ה כולא חד ועל כוסף זה שבגילוי רב כתיב צמאה נפשי וגו' כאדם הצמא למים ואין לו תענוג עדיין כלל, וגם על כוסף זה ואהבה זו המוסתרת בנו אנו מעתירים לה' להיות בעזרנו להוציאה ממסגר ושיהיה הלב מלא ממנה לבדה ולא תכנס צרתה בביתה שהיא תאות עולם הזה רק שתהיה היא עקרת הבית למשול בצרתה ולגרשה החוצה ממחשבה דבור ומעשה עכ"פ הגם שלא יוכל לשלחה לגמרי מלבו עכ"פ תהיה היא מוסתרת בבחינת גלות ועבדות לעקרת הבית גברתה להשתמש בה לדברים הכרחים לה לבד כאכילה ושתיה כדכתיב בכל דרכיך דעהו:

סיכום הפרק

כתוב מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים שיש שני מיני אהבה באהבת השם. הראשונה היא שמתענג על השם מעין עולם הבא ולא כל אדם זוכה לזה.

השניה היא אהבה ותשוקה לבורא יתברך ולהיות קרוב אליו ולא חס ושלום רחוק מאיתו יתברך, ואהבה זו מסותרת בלב כל איש ישראל אפילו בלבם של רשעים כי ממנה באה להם החרטה על מעשיהם מפעם לפעם. אהבה זו מסותרת בלב כל איש ישראל ומפני היותה מסותרת מצאה לה הקליפה והרוח שטות הזדמנות להתלבש בגוף ולהעלים את האהבה הזו. ותפקידנו הוא לעורר את האהבה ולגרש את הקליפה ובכוחנו הוא אך זקוקים עדיין לתפילה להצלחה. וגם אם לא מצליחים לגרשה לגמרי מהגוף לפחות לכופף אותה ולהשתמש בה לדברים הכרחיים צורכי הגוף וקיומו כי כתוב בכל דרכך דעהו דרכך היינו הדרך שלך ולא הדרך האמיתית.

מושגים יסודיים בפרק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

• תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף

הקודם: פרק י"ז

פרקי אגרת הקודש

הבא: פרק י"ט