מהר"ם מרוטנבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
}}
}}
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.
בשנת ה'מ"ו נכלא המהר"ם על ידי השלטונות בבית האסורים 'איינזישהיים' לאחר שנתפס כשניסה להגר לארץ ישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. על פי המסורת המקובלת, סירב המהר"ם שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==

גרסה מ־10:25, 12 בנובמבר 2020

ערך זה זקוק לעריכה דחופה: כנראה שהערך סובל מנראות גרועה, סגנון לא אנציקלופדי כלל או בעיות אחרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
לידה בערך ד'תתק"פ
פטירה י"ט באייר ה'נ"ג
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבי יהודה הכהן (ליאונטין)[1], רבי יחיאל הלוי מפריז[2] ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע[3], אביגדור הכהן.
תלמידיו רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, הרא"ש, המרדכי, מאיר הכהן מרוטנבורג (הגהות מימוניות), רבי דן אשכנזי ואחרים.

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.

תולדות חיים

המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שבגרמניה שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי יחיאל מפריז ורבי שמואל מפלייזא, שאותם פגש כשנסע ללמוד בישיבות צרפת, ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע.

כששב לגרמניה שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות הרבנית וההלכתית החשובה ביותר של יהדות אשכנז.

לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצות כיבוד אב ואם.

לעת זקנתו ניסע המהר"ם לעלולת לארץ ישראל אולם נתפס ע"י השלטונות ונשלך לכלא, בכלא נתנו לו קלף ודיו.בכלא התגלה עליו משה רבינו שנתן לו ספר תורה שמהספר תורה הזה כתב המהר"ם ספר תורה לעצמו.המהר"ם נכח בכלא שבע שנים ונפטר בי"ט אייר

לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו בגן עדן אותו יהודי העדיף להיות המהר"ם בגן עדן ולכן כמה ימים אחרי נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.

הרבי הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן.[דרוש מקור]

בתורת רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ואדמו"ר הצמח צדק בספרו ה"שו"ת" מרבים להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם.[4][5]

אדמו"ר הריי"צ מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' ולא עם ה' כשיטת חב"ד[6].

הרבי מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו[7].


הערות שוליים

  1. מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'
  2. מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ
  3. מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח
  4. באתר ספריית ליובאוויטש
  5. [.https://chabadlibrary.org/books/search?path=700000000/38&q=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9d+%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92 באתר ספריית ליובאוויטש]
  6. היום יום, ז' אלול
  7. תורת מנחם ח"ב עמ' 410

[[קטגוריה:]]