התרגיל המסריח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים")
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:היסטוריה כללית" ב־"קטגוריה:אירועים והיסטוריה כלליים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 42: שורה 42:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה כלליים]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:פעולות אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:פעולות אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]
[[קטגוריה:שלימות הארץ]]

גרסה מ־09:57, 27 באוקטובר 2020

העיתונאי שלמה נקדימון משוחח עם הרבי בחלוקת הדולרים אודות ממשלת שמיר לאחר התרגיל

התרגיל המסריח הוא כינוי לנסיונו הכושל של מר שמעון פרס להקים ממשלה משותפת למפלגות השמאל ולציבור החרדי בארץ ישראל בשנת תש"נ.

הרקע לתרגיל

בשנת תש"נ בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר יצחק שמיר להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של ארצות הברית, למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורצועת עזה, החליט מר שמעון פרס לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח"כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר וחיים הרצוג, הפרזידנט של מדינת ישראל באותו זמן, הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה. וכמו כן בגלל סירובו של מר יצחק שמיר לקיים את הבטחתו בתיקון החוק מיהו יהודי והבטחת שמעון פרס לקיים אותו העניקו מספר עסקני חב"ד את התמיכה לפרס ללא אישור מהרבי.

לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת אגודת ישראל (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי בבחירות שנה לפני כן) שבראשה עמדו האדמו"רים מויזניץ וגור וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם אליעזר מזרחי חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון,

דעתו של הרבי

כשבועיים לפני המועד שקבעו לפרס להציג את הממשלה החדשה, ביום ראשון ו' ניסן תש"נ עבר בחלוקת דולרים העיתונאי עודד בן עמי ודיבר עם הרבי אודות התכנית של פרס. הרבי הביע התנגדות נחרצת לכך שתקום ממשלת שמאל על ידי שמעון פרס, והדגיש שדווקא גישתו של שמיר היא הנכונה.

מיד כאשר הופצו דברים אלו של הרבי החליטו שנים מחברי הכנסת של אגודת ישראל ר' אליעזר מזרחי ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור שמעון פרס,

בערב פסח תש"נ כמה ימים לפני הבחירות בכנסת (לאחר שכבר החליט לא לשתף פעולה) קיבל הרב מזרחי טלפון מהמזכירות של הרבי ונמסר לו בשם הרבי כי: '" זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.'

וכן בחג השבועות של אותה שנה לאחר שכבר הוקם מחדש ממשלת הימין, לאחר כשלונו של פרס. עבר מזרחי במעמד חלוקת כוס של ברכה לפני הרבי, והרבי אמר לו: 'שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה, (ואז הרים הרבי את שתי ידיו וחייך חיוך רחב) בכל מלחמות ישראל'.

השלכות התרגיל

האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה שטענו כי הוטעו בכוונה על ידי מספר עסקנים חב"דיים וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מאחר שהאדמו"ר מויזניץ התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעד.

כמו כן השפיע האירוע באופן עצום על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש, כאשר בי"ד רבני חב"ד בהוראת הרבי, ביטל את ארגון הגג ובכנס מיוחד בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, הוקיעו הרבנים את העסקנים שהיו שותפים למהלך, ומאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בעקבות האירוע בוטלה גם משרת דובר חב"ד שהיתה בידי הרב שלום דובער וולף.

בחול המועד פסח ביום חמישי י"ז ניסן חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני גור ר' אלימלך נוימן ועסקן נוסף, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מר' יעקב אלתר (בנו של האדמו"ר מגור), הרבי נכנס איתם לגן עדן התחתון ודיבר איתם כעשרים דקות בתוקף רב, בין השאר אמר להם שעומדים פה מהמזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים,

להלן ציטוט קצר מהדברים:

עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים וגם נתפרסם כמה וכמה פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקוח נפש (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן עם הערבים על דבר החזרת שטחים מארץ הקודש להערבים... ואיסור תמיכה בממשלה במנהיגיה בנוגע לארגון והקמת ממשלה כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים, החזרת השטחים יהודה שומרון ועזה, ועוד, פקו"נ דבני ישראל שליט"א! ועמדתי זו לא השתנתה כלל וכלל... אסור להרשות למפלגה הנ"ל להקים ממשלה אפילו לרגע אחד... ע"ד שאלת כבוד מועצת גדולי התורה מעולם לא עלה בדעת מי שהוא לפגוע בכבוד ישראל בכלל ובכבוד מועגה"ת שליט"א.[1]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בית חיינו חלק א'