נתן אלתרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==יחסו לחב"ד== | ==יחסו לחב"ד== | ||
אלתרמן היה קשור | אלתרמן היה קשור בקשר משמעותי לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, שהיתה חסידת חב"ד עד יום מותה. | ||
במהלך השנים השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".}}. | במהלך השנים השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]]: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".}}. | ||
גרסה מ־23:34, 26 באוקטובר 2020
|
חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו. | ||
| מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף). | |||
נתן אלתרמן (ט' באב ה'תר"ע, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי ישראלי.
תולדות חיים
נתן אלתרמן נולד בעיר ורשה שבפולין, להוריו יצחק ובלה אלתרמן. אימו היא בת למשפחת ליבוביץ - מגזע חסידי חב"ד.
בשנת ה'תרע"ד עברה משפחתו למוסקבה, ומשם לקייב ולאחר מכן לקישינב, שם פורסמו שיריו הראשונים. בשנת תרפ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שם התיישב בתל אביב.
בהיותו בן 19 נסע ללמוד באוניברסטת סורבון שבצרפת, וכשחזר לארץ כעבור שלוש שנים, החל לפרסם את שיריו בעיתונות הישראלית, ובעיקר בעיתונים "הארץ" ו"דבר".
במלחמת תש"ח התגייס לצה"ל, והשתתף בקרב על שחרור באר שבע.
לאחר מלחמת ששת הימים היה שותף להקמת "התנועה למען ארץ ישראל השלימה", שהתנגדה למסירת שטחים מארץ ישראל.
אלתרמן נפטר בכ' באדר ה'תש"ל. במהלך השבעה, ארגנה קהילת חב"ד בתל אביב מניינים בביתו.
יחסו לחב"ד
אלתרמן היה קשור בקשר משמעותי לסבתו, שטרנה ליבוביץ, לבית פרומקין, שהיתה חסידת חב"ד עד יום מותה.
במהלך השנים השתתף מספר פעמים בהתוועדויות י"ט כסלו בכפר חב"ד[1].
ברבים משיריו מזכיר אלתרמן את שורשיו החב"דיים[2]. בשנת תשי"ג אף פרסם שיר תחת הכותרת "הטלגרמה של חב"ד"[3], בו כותב על גבורתם של חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשי"ט אף אמר אלתרמן למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן: "דברי התורה עוררונו לחוש משהו מטיב הערכים שעליהם אתם שומרים. נכסים אלה המופקדים בידיכם הם מן הנעלים בנכסי העם, ואכן לא רק למען עצמכם בלבד אתם מחזיקים בהם. תודה לכל אלה אשר חלקו לנו, אם ביודעים ואם בלא יודעים, מחום ליבם ושאר רוחם".
- ↑ למשל, בשיר 'שלום': "פנסים נעים ברוח/סתיו נוהם זמירות חב"ד/בכיכר תוסס ויכוח/בין הנגד והבעד".
- ↑ אלתרמן בשיר הלל לחב"ד, שטורעם