נחום מרקוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד לאביו הרב יצחק מרקוביץ' מחסידי חב"ד ב[[בני ברק]]. ולאמו בת הרב [[תנחום דונין]].
נולד לאביו הרב יצחק מרקוביץ' מחסידי חב"ד ב[[בני ברק]], ולאמו מרת זהבה גולדה בת הרב [[תנחום דונין]].


בצעירותו, כששהה בקראון הייטס מילא תפקידי שמירה סביב ביתו של [[הרבי]] וסידר עניינים שונים עבור [[הרבנית]].
בצעירותו, כששהה ב[[קראון הייטס]] מילא תפקידי שמירה סביב ביתו של [[הרבי]] וסידר עניינים שונים עבור [[הרבנית]].


בשנת [[תשל"ו]] לערך, סיפר ר' נחום, הייתי בחור נמרץ. חשק ללימוד התורה לא היה לי. כמעט ולא נוכחתי בסדרי הלימוד בישיבה. במהלך היממה עבדתי בחברת ה'שמירה' של שכונת קראון הייטס שבברוקלין.
בשנת [[תשל"ו]] לערך, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והגיש לרבי פתק בו כתב את אשר על ליבו שהוא עובד בחברת ה[[שמירה]], אך אין לו סיפוק אמיתי. שמירת זמני הלימוד קשה עליו, והוא אינו רואה את התכלית שלו בחיים.


באחד הלילות זכיתי להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכנהוג אצל חסידים הגשתי לרבי פתק ובו 'שפכתי את ליבי' בשפה "דוגרית"-ישראלית...
במהלך היחידות כשהרבי התייחס למה שכתב בפתק אמר:
וכך כתבתי (בערך): "אני עובד בחברת השמירה, אך אין לי סיפוק אמיתי. איני רואה מה התכלית שלי בחיים?
"יקבע עיתים בתורה! ב[[תורה שבכתב]] וב[[תורה שבעל פה]].
בנוגע ללימוד תורה, פשוט "לא בא" לי ללמוד... זה לא מעניין אותי... אני מרגיש שאני כבר יודע הכל...
בתורה שבכתב – מתוך [[פרשת השבוע]].
וסיימתי את הפתק במילים: אבל בכל זאת איכפת לי שלא איכפת לי..."
ובתורה שבעל פה – הרבי סימן בידו (כאומר, במה שליבו חפץ).
 
במהלך היחידות הרבי התעניין בגילי, והמשיך לברכני.
כשהתייחס הרבי למה שכתבתי בפתק אמר:
"יקבע עיתים בתורה! בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
בתורה שבכתב – מתוך פרשת השבוע.
ובתורה שבעל פה – הרבי סימן בידו (כאומר, שאבחר במה שליבי חפץ).
והעיקר הוא, שזה יהיה 5 דקות ולא יותר!
והעיקר הוא, שזה יהיה 5 דקות ולא יותר!
ויוסיף חמישית (= דהיינו: עוד דקה אחת) מפעם לפעם."
ויוסיף חמישית (דהיינו: עוד דקה אחת) מפעם לפעם."


וסיים ר' נחום, אכן כך עשיתי, התחלתי ללמוד כל יום פרשת השבוע (= תורה שבכתב) עם פירוש רש"י (= תורה שבעל פה). ובמבט על השעון שזה יהיה 5 דקות ולא יותר. לא פעם קרה שעצרתי ממש באמצע משפט, באמצע סיפור מרתק, כי הקפדתי על ההוראה "5 דקות ולא יותר".
אכן כך עשה והחל בלימוד יומי של פרשת השבוע (תורה שבכתב) עם פירוש [[רש"י]] (תורה שבעל פה). ובמבט על השעון שזה יהיה 5 דקות ולא יותר. לא פעם קרה שהיה צריך לעצור ממש באמצע משפט, באמצע סיפור מרתק, כי הקפיד על ההוראה "5 דקות ולא יותר".


אבל זה גרם שחשבתי כל היממה על תוכן הלימוד. והשתוקקתי להגיע שוב לאותם 5 דקות להמשיך את הסיפור שנקטע בשיאו ביום האתמול. וכך מפעם לפעם זה גדל ל-6 דקות וכן הלאה.
הדבר גרם שבמשך כל היממה הוא חשב על תוכן הלימוד, והשתוקק להגיע שוב לאותם 5 דקות להמשיך את הסיפור שנקטע בשיאו ביום האתמול. וכך מפעם לפעם זה גדל ל-6 דקות וכן הלאה.
הרבי בחכמתו ובברכתו החזיר לי את טעם הלימוד. וכך השתנו חיי.
"הרבי בחכמתו ובברכתו החזיר לי את טעם הלימוד. וכך השתנו חיי". סיפר ר' נחום.


==פרוייקט הקידושים==
==פרוייקט הקידושים==

גרסה מ־01:31, 21 באוקטובר 2020

ר' נחום מרקוביץ' ליד אחת המשאיות שלו, תשרי תשנ"ד

ר' נחום מרקוביץ' הוא איש חסד תושב קראון הייטס שקנה לו "חזקה" מידי שנה בשנה לדאוג לכיבוד עבור קהל המתפללים ב-770 בחודש החגים.

תולדות חייו

נולד לאביו הרב יצחק מרקוביץ' מחסידי חב"ד בבני ברק, ולאמו מרת זהבה גולדה בת הרב תנחום דונין.

בצעירותו, כששהה בקראון הייטס מילא תפקידי שמירה סביב ביתו של הרבי וסידר עניינים שונים עבור הרבנית.

בשנת תשל"ו לערך, נכנס ליחידות אצל הרבי, והגיש לרבי פתק בו כתב את אשר על ליבו שהוא עובד בחברת השמירה, אך אין לו סיפוק אמיתי. שמירת זמני הלימוד קשה עליו, והוא אינו רואה את התכלית שלו בחיים.

במהלך היחידות כשהרבי התייחס למה שכתב בפתק אמר: "יקבע עיתים בתורה! בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. בתורה שבכתב – מתוך פרשת השבוע. ובתורה שבעל פה – הרבי סימן בידו (כאומר, במה שליבו חפץ). והעיקר הוא, שזה יהיה 5 דקות ולא יותר! ויוסיף חמישית (דהיינו: עוד דקה אחת) מפעם לפעם."

אכן כך עשה והחל בלימוד יומי של פרשת השבוע (תורה שבכתב) עם פירוש רש"י (תורה שבעל פה). ובמבט על השעון שזה יהיה 5 דקות ולא יותר. לא פעם קרה שהיה צריך לעצור ממש באמצע משפט, באמצע סיפור מרתק, כי הקפיד על ההוראה "5 דקות ולא יותר".

הדבר גרם שבמשך כל היממה הוא חשב על תוכן הלימוד, והשתוקק להגיע שוב לאותם 5 דקות להמשיך את הסיפור שנקטע בשיאו ביום האתמול. וכך מפעם לפעם זה גדל ל-6 דקות וכן הלאה. "הרבי בחכמתו ובברכתו החזיר לי את טעם הלימוד. וכך השתנו חיי". סיפר ר' נחום.

פרוייקט הקידושים

בשנת תשמ"ב החל את פעילותו במוצאי יום הכיפורים בהגשת מזונות ושתיה ברחבה שמול 770 עבור המתפללים הרבים לאחר הצום.

עם השנים הפרוייקט הלך והתרחב כשר' נחום מציב משאיות ענק בפתח 770 העמוסות בכל טוב ומוציא כמויות של מזון ושתיה עבור רבבת החסידים השוהה אצל הרבי בשתי יממות החג של שמחת תורה. בשמיני עצרת הסעודה נערכת עוד בסוכה, ובשמחת תורה עובר השפע אל בתוככי 770 עבור הרוקדים, וברחבה שמחוץ ל-770, ולנשים על מרפסת עזרת הנשים.

את פעילותו מלווה הוראה שקיבל בזמנו מהרבי שזו תהיה פעולה נמשכת וגוברת. ואכן, מדי שנה כמות האוכל והכיבוד שר' נחום מעמיד לרשות המתפללים הולכת וגדלה. ובשנים האחרונות הוא מוציא מזונות ושתיה גם מידי יום בחג הסוכות. משאיות הענק בהם הוא מאחסן את כל השפע הפכו לחלק מהנוף של תשרי אצל הרבי.

ר' נחום משמש כיו"ר חוג ידידי מוסדות חב"ד באופקים ועוזר רבות לשליח הרבי במקום הרב ישראל הרשקוביץ.

משפחתו

קישורים חיצוניים