יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 32: | שורה 32: | ||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | ||
== | == אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | ||
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | |||
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו. | |||
===אצל הרבי=== | |||
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף: | |||
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הב"י, ועוד הרבה שיחות (ש"פ עקב תשי"ג, ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהב"י היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הב"י במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}. | |||
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הב"י הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם שהטור הוא היסוד להבית יוסף. | |||
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת תשכ"ז.}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא הי' יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}. | |||
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}. | |||
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף | בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף ו[[הרמ"א]], מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 552.]}}. | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:01, 23 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי יוסף קארו, מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.
תולדות חייו
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת ספרד. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר בצפת שבארץ ישראל, בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של רבי יעקב בירב, וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.
נפטר בצפת בי"ג ניסן ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת[1].
קשריו עם גדולי דורו
רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י הקדוש שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת הרמ"ק.
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של הרמ"ק בנגלה ותלמידו של הרמ"ק בקבלה.
השולחן ערוך
| ערך מורחב – שולחן ערוך |
לאחר שחיבר את ספרו ה'בית יוסף', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם 'שולחן ערוך', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי הראשונים הספרדים, כתב הרמ"א[2] השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי הראשונים השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
אצל רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הזקן חיבר את שולחנו על בסיס השולחן ערוך של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר אדמו"ר הזקן מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
גם אדמו"ר הצ"צ מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
אצל הרבי
הרבי הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:
כמה פעמים[3] הזכיר הרבי, שהב"י היה צריך לזכות לענין מסירות נפש ולהשרף על קידוש ה', ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הב"י במקום זה לכתוב את חיבורו - השולחן ערוך, "שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל[4]".
עוד התבטא הרבי[5] שהשולחן ערוך שחיבר הב"י הוא היסוד לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, כשם שהטור הוא היסוד להבית יוסף.
הרבי סיפר[6] פעם כי: "מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא הי' יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"".
הרבי הזכיר[7] גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף[8].
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקנו"[9].
הערות שוליים
- ↑ סמוך לקבריהם של האר"י, הרמ"ק וגדולי צפת באותו דור.
- ↑ רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא בפולין.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הב"י, ועוד הרבה שיחות (ש"פ עקב תשי"ג, ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).
- ↑ כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: "הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו".
- ↑ לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.
- ↑ בסעודת ליל שמיני עצרת תשכ"ז.
- ↑ ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.
- ↑ שם הגדולים להחיד"א מערך ספרים ערך בית יוסף.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 552.