לשם יחוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←אמירתו) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ה[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד קצ"ח}}, שאנחנו אומרים פעם אחת לפני ה[[תפלה]], ויוצאים ידי חובה - לכל מצוות שבמשך היום. | ה[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ז עמוד קצ"ח}}, שאנחנו אומרים פעם אחת לפני ה[[תפלה]], ויוצאים ידי חובה - לכל מצוות שבמשך היום. | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 43-48}} את הענין: אנחנו לא אומרים לפני כל מצווה ומצווה, מכיון שאין אנו מכונים את הכוונות האלו בכל מצווה. אבל בכל זאת ה[[אדמו"ר הזקן]], תיקן לומר פעם אחת ביום, כי ב[[תפלה]] פעם אחת ביום, מצליחים לכוין זאת. וגם באם לא יודע לכוין, יכול לכוין כוונה כללית, שעל ידי תפלתו יומשכו ההמשכות{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/4/11.htm היום יום י"א אדר א]}}. | [[הרבי]] מבאר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 43-48}} את הענין: אנחנו לא אומרים לפני כל מצווה ומצווה, מכיון שאין אנו מכונים את הכוונות האלו בכל מצווה. אבל בכל זאת ה[[אדמו"ר הזקן]], תיקן לומר פעם אחת ביום, כי ב[[תפלה]] פעם אחת ביום, מצליחים לכוין זאת. וגם באם לא יודע לכוין, יכול לכוין כוונה כללית, שעל ידי תפלתו יומשכו ההמשכות{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/4/11.htm היום יום י"א אדר א]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה מ־18:27, 17 בספטמבר 2020
לשם יחוד
|
|---|
|
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְיַחֲדָא שֶׁם י"ה בו"ה בְּיִחֻדָּא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל |
לשם יחוד הוא משפט קצר ורב תוכן בתורת החסידות, שאומרים לפני ברכת ברוך שאמר.
תוכנה
קודשא בריך הוא - הקדוש ברוך הוא, מתייחס אל המדריגה של אור אין סוף הבלי גבול הסובב כל עלמין, (קדוש מלשון מובדל ומופלא). ובשם הוי"ה דרגא זו היא משתייכת לשני האותיות הראשונות, י"ה - אור בלי גבול נעלה.
שכינתיה - שכינתו, מלכות דאצילות הנקראת שכינה על ששוכנת ומתלבשת, בדרגות תחתונות של גבול - ממלא כל עלמין. ובשם הוי"ה, דרגא זו משתייכת לשני האותיות ו"ה - המשכה לעולם התחתון.
יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה - שהאור הבלי גבול של אור אין סוף - קודשא בריך הוא, יומשך ויתגלה בתוך הגדרים של עולם הזה הגבולי[1].
אמירתו
בשונה מנוסחאות אחרות[2], שנוהגים לומר את ה'לשם יחוד' לפני מצוות רבות, ובשונה מהנאמר בספר קבלה, שיש לומר זאת פני כל מצווה; האדמו"ר הזקן, תיקן בסידורו, לומר נוסח זה בקצרה, רק קודם ברוך שאמר.
האדמו"ר הרש"ב מסביר[3], שאנחנו אומרים פעם אחת לפני התפלה, ויוצאים ידי חובה - לכל מצוות שבמשך היום.
הרבי מבאר[4] את הענין: אנחנו לא אומרים לפני כל מצווה ומצווה, מכיון שאין אנו מכונים את הכוונות האלו בכל מצווה. אבל בכל זאת האדמו"ר הזקן, תיקן לומר פעם אחת ביום, כי בתפלה פעם אחת ביום, מצליחים לכוין זאת. וגם באם לא יודע לכוין, יכול לכוין כוונה כללית, שעל ידי תפלתו יומשכו ההמשכות[5].
הערות שוליים
- ↑ על פי לקוטי תורה דרושים לשמיני עצרת צ עמוד ג
- ↑ עדות המזרח ועוד.
- ↑ ספר המאמרים תרנ"ז עמוד קצ"ח
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ל"ט עמ' 43-48
- ↑ ראה היום יום י"א אדר א