שמות ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←כסה) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד. | *[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד. | ||
*פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]]. | *פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}. | ||
והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]]. | והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]]. | ||
ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם [[צמצום]]. | ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]]. | ||
וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא ל[[כלים]] וה[[העלם]] של [[ספירת המלכות]] ( | וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא ל[[כלים]] וה[[העלם]] של [[ספירת המלכות]]. שבראש השנה, המלכות מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} . | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
גרסה מ־17:40, 11 בספטמבר 2020
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך ראש השנה. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
לראש השנה חמש שמות, על שם חמש ענינים שבו.
ראש השנה
ראש השנה על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה[1]. כמו הראש שממשיך חיות לכל הגוף.
יום הדין
נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.
עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא[2] מן הפסוק[3]: "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא". שחג הכסה הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.
יום הזכרון
על שם הפסוק[4]: "זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ".
מהנכתב בפסוק זה: "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" במקום "יוֹם תְּרוּעָה", נלמד בגמרא[5]: שבראש השנה שחל בשבת, לא תוקעים בשופר, אלא רק מזכירים עליו.
יום תרועה
הוא שם שהתורה קראה לראש השנה, בכתוב[6]: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שבראש השנה, צריך לתקוע תרועה.
בתרועה זו יש מחלוקת, האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות[7]: תשר"ת תש"ת ותר"ת[8].
כסה
שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב[3]: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".
ישנם כמה פירושים במלה "כסה":
- פירוש רש"י[10]: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק[11]: "לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ", כלומר ליום המיועד.
- פירוש המצודות, מלבי"ם, ספורנו, וספר הזהר: הכונה בכסה, הוא לכסא הדין (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של מדת הגבורה הנלחמת בסטרא אחרא לאבדה). ועל ידי תקיעת שופר, הקב"ה קם מכסא דין, ויושב בכסא רחמים[12].
והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא בא' (כסא), זהו כי ראש השנה הוא כסא לה' עילאה.
בחסידות[12] מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא לה' עילאה: ראש השנה, הוא זמן התהוות העולם מחדש. ההתהוות היא מה' עילאה שבשם הוי"ה. אך בכדי שיתהוו העולמות מדרגה זו, צריך להיות קודם הצמצום של ספירת המלכות.
וזהו הענין בכסא של שמו של ראש השנה: הכונה ב"כסא" הוא לכלים וההעלם של ספירת המלכות. שבראש השנה, המלכות מתכסית ונכללת בעצמות[13]. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי תקיעת שופר ("תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר"), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - ספירת הבינה[12] .
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ליקוטי תורה נצבים מו ב
- ↑ 2.0 2.1 ביצה טו ב
- ↑ 3.0 3.1 תהלים פ"א ד
- ↑ ויקרא כג כד
- ↑ ראש השנה כט ב
- ↑ במדבר כט א
- ↑ שו"ע הרב סימן תק"צ
- ↑ תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט
- ↑ פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה
- ↑ על פסוק זה
- ↑ משלי ז כ
- ↑ 12.0 12.1 12.2 ספר המאמרים תרס"א עמוד קס"א
- ↑ סה"מ תש"ז ע' 125
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| הכנות לראש השנה | איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים | |
| סדר החג והתפילות | תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך | |
| עניני החג | בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר | |
| ניגונים | רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו | |