משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>על הפרשה</big>|}} | {{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>על הפרשה</big>|}} | ||
<div style="overflow:auto; max-height: 300px;"> | <div style="overflow:auto; max-height: 300px;"> | ||
{{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/על הפרשה/פרשת ניצבים}} | {{משתמש:שמואל חיים/פורטל:ליקוטי שיחות/על הפרשה/פרשת ניצבים}} | ||
גרסה מ־15:15, 6 בספטמבר 2020
סדרת לקוטי שיחות הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת הרבי היוצאת לאור על ידי ועד להפצת שיחות. סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.
הסדרה מורכבת מ39 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות')[1],
סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה"כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני. החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל שיחות השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.
הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).
בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך. ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת אגרות קודש. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.
בשנים האחרונות (החל מחורף תשל"ח) זכינו שהרבי הגיה, לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).
בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים בלקוטי לוי יצחק על אגרת התשובה". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.
בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח", הכוללת חמשה כרכים.
- ↑ חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.