26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי"
חז"ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב"ם מפרש את 'מעשה מרכבה' במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב"ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב' מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע"ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.
על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש 'מעשה מרכבה' לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז"ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה "אלא ביחיד", כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם 'יחידו של עולם', מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ג סעיף ט'.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד 'מעשה מרכבה' ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ' חשון תשמ"ח: "לימוד מעשה מרכבה '''וכיוצא בזה באוניברסיטה''' וכיוצא בזה - בודאי בוודאי שאין לזה מקום בשם חב"ד". המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב"ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ'הלכות יסודי התורה' שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשמ"ד, התוועדויות חלק ג' עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.
בנוגע ללשון חז"ל "דבר גדול - מעשה מרכבה", מבואר בחסידות במקומות רבים שלימוד מעשה מרכבה נקרא 'דבר גדול' היות שהוא ממשיך בעולם את גדולתו של הקב"ה, וכן גורם לאדם להתעלות מבחינת קטנות לבחינת גדלות{{הערה|מאמר ד"ה 'בהעלותך את הנרות', קונטרס ט"ו סיון תנש"א.}}.