כפר חב"ד – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=כפר חב"ד הישוב|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=כפר חב"ד הישוב|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}} | ||
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|הקפות שניות בכפר, בהם השתתפו אלפים]] | [[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|הקפות שניות בכפר, בהם השתתפו אלפים]] | ||
'''כפר חב"ד''' נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל[[חסיד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה. הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. | '''כפר חב"ד''' נוסד כיישוב חקלאי המיועד ל[[חסיד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה. הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של מועצת עמק לוד. | ||
הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). | הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). | ||
הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות. | הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש. כיום מתגוררים בכפר כ-1300 משפחות. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשאר מספר מצומצם של פרדסים בכפר חב"ד. | בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשאר מספר מצומצם של פרדסים בכפר חב"ד. | ||
בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]". | ==כפר חב"ד כיום== | ||
במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב ברשימה הראשונה בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות. | |||
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש ופרדסי הדר. | |||
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים של [[צעירי אגודת חבד ארץ הקודש]], משרדים של [[מטה משיח]], משרד של ה[[גליון בית משיח]] ומשרד של ה[[גליון כפר חב"ד]]. בכפר מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות עבור חסידי חב"ד בארץ הקודש מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסליו]] ועוד. | |||
בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם במקום [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד ארץ הקודש]]. | |||
==מוסדות החינוך== | ==מוסדות החינוך== | ||
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]] | [[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]] | ||
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים, מבחינה כמותית. | |||
עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה. לאחר כמה עשרות שנים נוסף בית ספר נוסף בשם חדר אידיש. | |||
בשנים הבאות נוסד [[בית ספר חקלאי]] הנקרא בית ספר למלאכה. במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - [[בית ספר למלאכה]]. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: [[ועד כפר חב"ד]], הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בעידודו הנמרץ של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. | |||
ב[[א' אייר תשט"ז]] (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם [[יד החמישה]]. ראה ערך מורחב [[רצח יד החמישה]] | |||
מספר שנים לאחר הקמת הכפר עברה ה[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה המרכזית של חב"ד]] לכפר חב"ד, לאחר כמה שנים נפתחה מחלקה לחוזרים בתשובה בישיבה בשם אור תמימים (בהנהלת הרב [[שניאור זלמן גפני]]. | |||
כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. | |||
===כפר חב"ד ב'=== | ===כפר חב"ד ב'=== | ||
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']] | [[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']] | ||