אהרן הכהן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
וכמו שאמר משה רבנו ל[[קרח]] ועדתו: "בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו". וברש"י שם: "אמר להם משה גבולות חלק [[הקב"ה]] בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב?! כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל, כך ויבדל אהרן להקדישו וגו'". | וכמו שאמר משה רבנו ל[[קרח]] ועדתו: "בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו". וברש"י שם: "אמר להם משה גבולות חלק [[הקב"ה]] בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב?! כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל, כך ויבדל אהרן להקדישו וגו'". | ||
אהרן הכהן הגדול, | אהרן הכהן הגדול, הייתה קדושתו למעלה מקדושת שאר אחיו הכהנים, שנאמר בו: "ומן המקדש לא יצא", ועמד תמיד בתנועה של [[מסירות נפש]] הנובעת מעצם נשמתו. | ||
אהרן הכהן עמד בתשוקה גדולה וצמאון לקב"ה בבחינת "חולת אהבה", ואלמלא האזהרה: ואל יבא בכל עת אל הקודש, היה גם הוא נכנס אל [[קודש הקדשים]], | אהרן הכהן עמד בתשוקה גדולה וצמאון לקב"ה בבחינת "חולת אהבה", ואלמלא האזהרה: ואל יבא בכל עת אל הקודש, היה גם הוא נכנס אל [[קודש הקדשים]], והייתה נשמתו עומדת ב"[[כלות הנפש]]" ממש. | ||
==אהרן - משבעה הרועים== | ==אהרן - משבעה הרועים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==="אוהב שלום"=== | ==="אוהב שלום"=== | ||
אהרן הכהן היה איש חסד בעצם אישיותו. היינו מלבד עבודתו את ה' בכלל, ובמיוחד להיותו כהן, הנה עוד זאת - | אהרן הכהן היה איש חסד בעצם אישיותו. היינו מלבד עבודתו את ה' בכלל, ובמיוחד להיותו כהן, הנה עוד זאת - הייתה נשמתו מ[[קו החסד]] של מעלה. | ||
ולכן מלבד ששם לעצמו מטרה להיות "רודף שלום ומטיל [[אהבה]] בין בעלי מריבה" הנה גם האמצעים להשכנת השלום היו בדרך החסד. עד כדי כך שאפילו שינה מן האמת בשביל להשכין שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, ולא דיקדק ב[[מדת הדין]] - בבחינת "יקוב הדין את ההר", גם אם אין זה תואם את האמת המוחלטת. | ולכן מלבד ששם לעצמו מטרה להיות "רודף שלום ומטיל [[אהבה]] בין בעלי מריבה" הנה גם האמצעים להשכנת השלום היו בדרך החסד. עד כדי כך שאפילו שינה מן האמת בשביל להשכין שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו, ולא דיקדק ב[[מדת הדין]] - בבחינת "יקוב הדין את ההר", גם אם אין זה תואם את האמת המוחלטת. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ובהדגשה, שקירב את הבריות אל התורה, ולא את התורה אל הבריות. שלא זייף ושינה את תורת ה' ברוח הזמן, בכדי שתהיה מקובלת על דעת הבריות ואהודה עליהם, ובוודאי לא בשביל שהוא עצמו יהיה אהוד, פופולארי ומכובד בעיני הבריות. | ובהדגשה, שקירב את הבריות אל התורה, ולא את התורה אל הבריות. שלא זייף ושינה את תורת ה' ברוח הזמן, בכדי שתהיה מקובלת על דעת הבריות ואהודה עליהם, ובוודאי לא בשביל שהוא עצמו יהיה אהוד, פופולארי ומכובד בעיני הבריות. | ||
כל עבודתו | כל עבודתו הייתה לצרף את הבריות, ולהעלותם - בדרכי [[אהבת ישראל]] - לרמה רוחנית גבוהה יותר, שיתאימו לרצון ה' בתורה. | ||
ועם היות שכאיש חסד המתחשב בצרכי הזולת - בוודאי התחשב ברמה הנמוכה והמצומצמת של ה"בריות", וכנ"ל שכל מעלתם היא רק בזה שהם ברואיו של הקב"ה, ולכן ירד והביא אליהם את התורה בכלים ובמינון המתאימים לרמתם, אבל ירידה זו אינה אלא בכלים והדרכים ללמדם - בחינת חיצוניות בלבד, ולא ירידה או ויתור-מה בעקרונות ח"ו. | ועם היות שכאיש חסד המתחשב בצרכי הזולת - בוודאי התחשב ברמה הנמוכה והמצומצמת של ה"בריות", וכנ"ל שכל מעלתם היא רק בזה שהם ברואיו של הקב"ה, ולכן ירד והביא אליהם את התורה בכלים ובמינון המתאימים לרמתם, אבל ירידה זו אינה אלא בכלים והדרכים ללמדם - בחינת חיצוניות בלבד, ולא ירידה או ויתור-מה בעקרונות ח"ו. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==הכהן במקדש== | ==הכהן במקדש== | ||
עבודתו של אהרן הכהן במקדש - העלאת הנרות ב[[מנורת המקדש]] הטהורה, | עבודתו של אהרן הכהן במקדש - העלאת הנרות ב[[מנורת המקדש]] הטהורה, הייתה יותר מאשר סמל, לדרך חייו באהבת ישראל. | ||
נרות המנורה הטהורה במקדש, מסמלים את [[נשמה|נשמות]] ישראל - "נר ה' נשמת אדם". ולכן היו שבעה נרות, כי שבעה סוגי [[נשמה|נשמות]] הן, בהתאם לשבע המדות העליונות - שורש הנשמות. | נרות המנורה הטהורה במקדש, מסמלים את [[נשמה|נשמות]] ישראל - "נר ה' נשמת אדם". ולכן היו שבעה נרות, כי שבעה סוגי [[נשמה|נשמות]] הן, בהתאם לשבע המדות העליונות - שורש הנשמות. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
אהרן ומשה שקולין כאחד בפעולת גאולת ישראל ממצרים, והבאתם לקבלת התורה בסיני. כלומר שפעולת כל אחד מהם - משלימה את פעולת השני, ובלעדי פעולת שניהם - לא תתכן גאולה. ולכן שניהם נצטוו כאחד: "הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם". | אהרן ומשה שקולין כאחד בפעולת גאולת ישראל ממצרים, והבאתם לקבלת התורה בסיני. כלומר שפעולת כל אחד מהם - משלימה את פעולת השני, ובלעדי פעולת שניהם - לא תתכן גאולה. ולכן שניהם נצטוו כאחד: "הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם". | ||
אלא שכל אחד פועל את חלקו בהתאם למהותו. כי בגאולת ישראל ממצרים וקבלת התורה, | אלא שכל אחד פועל את חלקו בהתאם למהותו. כי בגאולת ישראל ממצרים וקבלת התורה, הייתה התאחדות [[הקב"ה]] ועם ישראל, בבחינת - יחוד חתן וכלה, ומשה רבנו הייתה מדריגתו בחינת "שושבינא דמלכא" - השושבין של המלך (החתן) הוא הקב"ה. | ||
ענינו של השושבין, הוא על דרך [[משל]] - "שושבינו של החתן, שמוליך את החתן למקום הכלה. כך משה רבנו הוא הממשיך בחינת יחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא למטה", וכמו שכתוב "וירד ה' על הר סיני". | ענינו של השושבין, הוא על דרך [[משל]] - "שושבינו של החתן, שמוליך את החתן למקום הכלה. כך משה רבנו הוא הממשיך בחינת יחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא למטה", וכמו שכתוב "וירד ה' על הר סיני". | ||