מפטיר יונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==סיפור ההפטרה==
-בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל [[יונה הנביא]] מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.
+בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל [[יונה הנביא]] מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה ניסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". אך ה' הביא סערה גדולה בים ולבסוף יונה נזרק מהאוניה ונבלע על ידי דגה גדולה שם שהה שלושה ימים ועשה תשובה על מעשיו. לבסוף הקיאה הדגה את יונה אל היבשה והוא עשה את המוטל עליו ועורר את אנשי נינווה לתשובה.
+[[הרבי]] מבאר שהימנעותו הראשונית של יונה מביצוע שליחותו נבע מה[[אהבת ישראל]] העצומה שלו. הוא חשש שאם יחזיר בתשובה את אנשי נינווה, תתמקד מידת הדין בבני ישראל, והם עלולים להיפגע. לכן סיכן יונה הנביא את עצמו בהשתמטות ממילוי הציווי של הקב"ה, ובלבד שחס ושלום לא יהיה קטרוג על בני ישראל{{הערה|[[תורת מנחם]] כרך טו, עמ' 73}}.
 ==הברכות שלאחריה==
@@ שורה 11: / שורה 13: @@
 ==אצל רבותינו נשיאנו==
-רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רל"ד}}.
+רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רל"ד}}.
 [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.
@@ שורה 26: / שורה 28: @@
 {{כיפור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יום הכיפורים]]