מפטיר יונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''מפטיר יונה''' היא ההפטרה שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]] "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך.
'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]] "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך.


לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]].
לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]].


==סיפור ההפטרה==
==סיפור ההפטרה==
בהפטרה קוראים על הציווי שקיבל יונה הנביא מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.
בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל [[יונה הנביא]] מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.


==הברכות שלאחריה==
==הברכות שלאחריה==
שורה 11: שורה 11:


==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים.
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רל"ד}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.


מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.
בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית וילה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחיילה עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472 [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.
 
לאחר [[תש"י]] הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
 
בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10888&CategoryID=1892 הפטרת יונה ולקחיה] שיחה של הרבי מעובדת - [[שולחן שבת]]
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10888&CategoryID=1892 הפטרת יונה ולקחיה] שיחה של הרבי מעובדת - [[שולחן שבת]]


{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]

גרסה מ־00:52, 28 באוגוסט 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

מפטיר יונה היא ההפטרה שנקראת בקהילות ישראל לאחר קריאת התורה בתפילת מנחה של יום הכיפורים. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של ספר יונה כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה "מי א-ל כמוך .. מימי קדם[1]". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך.

לפי המקובל מאת אדמו"ר הריי"צ העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות.

סיפור ההפטרה

בהפטרה מסופר על הציווי שקיבל יונה הנביא מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.

הברכות שלאחריה

בברכות שאחרי ההפטרה נהוג ברוב המנהגים לברך את כל ארבע הברכות, ואם חל יום הכיפורים בשבת מוסיפים לברכה הרביעית איזכור של השבת, למרות שאלמלא יום הכיפורים לא היו קוראים הפטרה. מנהג האשכנזים שלא לברך את הברכה הרביעית, שכן בקהילות אשכנז מקובל להפטיר בתעניות ציבור, וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נהגו גם ביום הכיפורים.

אצל רבותינו נשיאנו

רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמיםתבנית:בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רל"ד.

אדמו"ר הריי"צ סיפר שאצל אדמו"ר המהר"ש היו כל הבנים עולים למפטיר יונה[2].

בחיי אדמו"ר הרש"ב הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו אדמו"ר הריי"צ עלה אף הוא במניין צדדי בחדר שני. פעם אירע שקראו את אדמו"ר הרש"ב בטעות לעלות לתורה בשחרית וילה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחיילה עמ' 30}}. הרבי הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי אדמו"ר הריי"צ במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה[3].

לאחר תש"י הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך[4].

בין המצוות הנמכרות במכירת המצוות מידי שנה ב-770 נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר במכירת המצוות בבית חיינו 770[5].

קישורים חיצוניים

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. מיכה פרק ז' י"ח - כ'
  2. המלך במסיבו א' עמ' ע"ג
  3. ימי מלך חלק א' עמ' 472 ימי בראשית עמ' 7
  4. 'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60
  5. בכמה נקנו המצוות ב770? באתר חב"ד אינפו, תשע"ו