מסכת ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 3: שורה 3:
==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==
=== אין קורין אמהות אלא לארבעה ===
=== אין קורין אמהות אלא לארבעה ===
חז"ל אמרו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]], טז, ב.}} כי {{ציטוטון|אין קורין [[אבות]] אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע}}.
חז"ל אמרו{{הערה|1=[[מסכת ברכות]], טז, ב.}} כי {{ציטוטון|אין קורין [[אבות]] אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע}}.


הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?
הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת [[האבות]] אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?


[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים - בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערת שוליים|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.
[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים - בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערה|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.


שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן". ומסיק שם:
שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן". ומסיק שם:
"אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש ב[[תורת החסידות]], שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג'
"אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש ב[[תורת החסידות]], שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג'
[[האבות]] וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&pgnum=83&hilite=abfe50f6-ce2d-45eb-92d6-ca3a3f842ef1 עמ' 1467].}}
[[האבות]] וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2+%D7%90%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA&pgnum=83&hilite=abfe50f6-ce2d-45eb-92d6-ca3a3f842ef1 עמ' 1467].}}


=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===
=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===


בפרק חמישי{{הערת שוליים|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]] שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.
בפרק חמישי{{הערה|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]] שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מה[[נפש הבהמית]] כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.


כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. {{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}


ענין זה לא מובא ב[[שולחן ערוך]], וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין ל[[הלכה]] בשולחן ערוך.{{הערת שוליים|1=[[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ד]] חלק ג' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=4cb3c2cb-ef83-44c9-9b72-f1c08a8ca55b&st=%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8+%D7%90%D7%93%D7%9D&pgnum=659 עמ' 659.]}}
ענין זה לא מובא ב[[שולחן ערוך]], וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין ל[[הלכה]] בשולחן ערוך.{{הערה|1=[[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ד]] חלק ג' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=4cb3c2cb-ef83-44c9-9b72-f1c08a8ca55b&st=%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8+%D7%90%D7%93%D7%9D&pgnum=659 עמ' 659.]}}


=== ביאורים בפרק העשירי ===
=== ביאורים בפרק העשירי ===
שורה 28: שורה 28:
הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.
הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.


הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערת שוליים|[[רשימות]].}}
הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה|[[רשימות]].}}


===ביאורים נוספים===
===ביאורים נוספים===

גרסה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020

מסכת ברכות עוסקת בין היתר בברכות על פירות וירקות ושאר מאכלים

מסכת ברכות היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות קריאת שמע, הלכות תפילה, והלכות ברכות ההנאה והשבח. חידושיו של אדמו"ר הצמח צדק על מסכת זו, מתמקדים בהלכות המוזכרות בפרק הראשון, השלישי והשישי.

ביאורי הרבי

אין קורין אמהות אלא לארבעה

חז"ל אמרו[1] כי "אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע".

הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", אברהם יצחק ויעקב, מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט יוסף אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט יהודה אינו בן רחל (אלא בן לאה)?

הרבי מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים - בני רחל ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב[2]: "כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל", ועל פי זה נמצא שלכל יהודי ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.

שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן". ומסיק שם: "אלא עד הכא השיבי טפי לא חשיבי". אבל מפורש בתורת החסידות, שבכל אחד מישראל יש הבחינות של כל ג' האבות וכל האמהות, והיינו, שגם בבני לאה יש בחינת רחל, וגם בבני רחל יש בחינת לאה.[3]

אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

בפרק חמישי[4] מובא שאין לאדם ליפטר מחבירו אלא בדבר הלכה שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא "אורייתא הוא דקא מרתחא ליה". על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל הישות, ולמרות שמדובר בשכל אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי גאווה היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.

כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי אדם העליון, כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואחר כך צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. [5]

ענין זה לא מובא בשולחן ערוך, וכהרבה דברים שמכיון שלא נשתרשו בכלל ישראל, אין הם מובאין להלכה בשולחן ערוך.[6]

ביאורים בפרק העשירי

הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של לוט שנתהפכה לנציב מלח, האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של לוט נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהותו למהות חדשה של מלח.

ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר בכמות, שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא הגוף נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי הבשר נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.

הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת במסכת שבת, בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי יין לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.

הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר בעצמותו ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.[7]

ביאורים נוספים

  • ב א. יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.[1]

תלמוד ירושלמי

ירושלמי ריש פ"ה. הלומד מהספר לא במהרה הוא משכח. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)

ירושלמי פ"ט ה"ג. לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)

סיום המסכת

ביאורי נשיאי חב"ד

הערות שוליים

  1. ↑ מסכת ברכות, טז, ב.
  2. ↑ רות ד, טז.
  3. ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמ' 1467.
  4. ↑ לא, א.
  5. ↑ שיחות קודש תשכ"ב עמ' 84..
  6. ↑ ספר התוועדויות תשמ"ד חלק ג' עמ' 659.
  7. ↑ רשימות.
מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_ברכות&oldid=388253"